אנחנו כבר יותר משנתיים ביחד והוא האהבה הראשונה שלי. הוא באמת מאוד אוהב אותי מעל ומעבר אבל אני כבר לא מרגישה אותו דבר, רוב הזמן אין לי סבלנות אליו, אני מרגישה מובכת ממנו הרבה פעמים, אני לא כל כך מתגעגעת כשאני בבסיס והמשיכה כבר לא כל כך שם, בשנה האחרונה בקושי שכבנו כי פשוט לא רציתי וזה לא סיפק אותי. אני לא יודעת איך זה להיות עם מישהו אחר וכן הייתי רוצה לדעת ולנסות אבל לא נעים לי להסתכל לצדדים כי הוא באמת מאוד אוהב אותי. גם אני לא זוכרת איך זה להיות עם עצמי כי כשאני חוזרת הביתה אני כל הזמן איתו כמו דבק ואני מרגישה חנוקה. וממש כןאב לי עליו שאני לא מצליחה להחזיר לו את אותה האהבה שהוא נותן לי ואני לא רוצה לפגוע בו. פשוט מרגיש לי שאני אוהבת אותו אבל המיניות חסרה זה מרגיש כאילו אנחנו פשוט ידידים שמתנשקים ופה ושם קצת. מה לעשות? מפחיד אותי להיפרד ממנו ולהישאר לבד כי כבר התרגלתי לזה שהוא חלק מהחיים שלי ואני כל הזמן משכנעת את עצמי שאני צריכה להיות איתו ושהוא באמת בן אדם מדהים אבל בסוף אני בת 20 ולא יודעת אם אני אמורה להתחתן עם הבן אדם הראשון שיצאתי איתו. אני מדברת איתו על זה והוא כל הזמן מתנצל ואומר שהוא ישתנה אבל הוא לא מבין שאני הבעיה הוא עושה הכל בסדר וזה רק הופך את המצב לקשה יותר שאני לא מחזירה לו את אותה האהבה ותשומת הלב שהוא רוצה לקבל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות