היי , נעים מאוד שמי אלידור בן 27 , אני פשוט רוצה לכתוב ולפרוק.
אני מרגיש כל כך עצוב , עייף פיזית ונפשית ומנסה בכל דרך להיאחז במשהו ולא רואה את האור בקצה המנהרה .
אני עכשיו מבין שבכל דבר בחיים אני כרגע לא בטוב אם זה בזוגיות שלי , עבודה ולימודים.
אני אוהב את בת זוגתי מאוד אנחנו יחד כבר שנה אבל אני יודע שאנחנו לא כזה מתאימים אבל הלב שלי כבר שבור , אני לוקח את זה מאוד קשה וכואב לי נורא ):
אני עובד במשרה מלאה במשכורת מינימום ואני מרגיש שאני מבזבז את הזמן שלי שם למרות שאני כן אוהב את העבודה הזאת ולפעמים זה עושה אותי שמח , אני מאמן כושר ואני עוזר להמון אנשים וזה עושה לי טוב
בלימודים עברתי המון קרעתי תתחת כדי לסיים 5 יחידות מתמטיקה , פיזיקה ואנגלית
לקח לי שנתיים שלמות וישבתי וחרשתי .
נכנסתי לתואר הנדסת תוכנה והבנתי שזה לא בשבילי ועזבתי אחרי 3 חודשים .
בכל מקרה אני מרגיש כל כך רע , שבור , עייף ורואה את כולם מסביבי מצליחים , עובדים , לומדים כלומר מתקדמים בחיים ואני נשאר במקום .
כולם רואים אותי מחייך , שמח אבל בפנים אני פשוט כל כך עצוב ..
אני במצב הזה כבר כ-חצי שנה ואני לא מצליח להרים את עצמי .
אני אחד כזה שלא מוותר ואני אצא מזה אבל עכשיו אני פשוט הרוס ואני לא מבין למה אני לוקח את זה ככה קיצוני ):
אני חושב שאני פשוט מפחד , אני מפחד שלא תהיה לי בת זוג אם ואפרד מהנוכחית
אני מפחד להיות לבד , אני מפחד שוב להיכשל כמו שנכנסתי לתואר ובהכל נכשלתי.
אני יודע שמהכשלונות לומדים ומכל דבר אפשר ללמוד אבל עדיין אני מרגיש כל כך רע והביטחון שלי ירד וגם הערך העצמי ביחד עם זה.
מה הייתם עושים במקומי ?
איך יוצאים מזה ?
האם זה עיניין של החלטה?
איך כן להרגיש יותר טוב , איך לרפא את הנפש שלי?
אשמח לעצות , תודה רבה !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות