שלום לכולם,
אני אדם רגיל ונורמטיבי. מקיים זוגיות תקינה ואבא לבת בצבא.
לפני כ 3 וחצי שנים הכרתי ברשת אדם שהוא בערך בן גילי והתחלנו לשוחח בהתכתבות אנונימית בצ'ט, והתיידדנו מאד. נוצרה ביננו עם השנים פתיחות מדהימה ואף סיפרתי לו סיפורים אישיים, שלא סיפרתי לאיש מעולם, כמו כן חלקנו ביננו בפתיחות עינייני אהבות שונות ואפילו פרטים רפואיים מאד רגישים. זו היתה ידידות יוצאת דופן וגרמה לי להיקשר מאד לאדם היקר והזר הזה. שנינו סטרייטים לחלוטין כך שלא היה איזה מתח מיני ברקע, וגם הוא כמוני מאד הקפיד להישאר אנונימי כך שאפילו איננו יודעים את הישוב שבו אנו גרים.
לפני כחצי שנה (מסיבה טכנית) נותק הקשר לחלוטין ביננו, לא גיבינו את עצמנו וזה לא כ''כ משנה מדוע אבל זה הסתיים, ואת האמת מאד חסר ועצוב לי, גיליתי פורקן רגשי בשיחות איתו ומסתבר שגם הוא.
שלא תהיינה ספקות אני אדם מלא חיים, מלא חברים, ובאמת שאין לי רגע דל אולם מאיין
לעזאזל אוכל למצא בן/ בת אדם לשיחות נפש כמובן ללא מפגשים, ואם בכלל כדאי להיכנס לזה שוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות