היי, לפני כשנה וחצי התחלתי לעבוד במוקד שירות לקוחות. והודעתי אתמול שאני עוזבת.. אני עוזבת כי קשה לי עם התלונות, האנשים, יש ימים שאני קמה בבוקר ואין לי כוח לשמוע תלונות יותר. זה מעייף ושוחק. מצד שני, אני חייבת להודות שהמקום הזה נהיה בית בשבילי לכל דבר. האנשים שם מדהימים עם לב ענק, יש לי צוות שהוא שלי, ואני אוהבת אותם מאוד, אנחנו לא מכירים מאוד טוב אבל משום מה הם מאוד נכנסו לי ללב וכואב לי לעזוב אותם. אני מרגישה חלק ממשהו, מצוות.. ויש לי מנהלת גם עם לב גדול והיא אוהבת מאוד ומכילה ומרגישה לי כמו אמא שנייה בעבודה. אני מרגישה שאני עוזבת משפחה וזה שובר לי את הלב שלא אראה אותם יותר. אני לא בטוחה שההרגשה הדדית אבל האמת שזה לא כלכך משנה לי. מה שמציק לי הוא שאני מסתובבת כבר כמה ימים עם חור בלב שלא אגיע לשם יותר. אבל הלקוחות פשוט משגעים אותי ואני שונאת את התפקיד הזה באיזה שהוא מקום. ויש עוד סיבות שלי ומכריחות אותי לעזוב. פשוט קשה לי נורא להתגבר על המקום הזה. אני מרגישה שאני עושה טעות ועם זאת אני יודעת שאני צריכה לעזוב. אני מרגישה שזה קשה כמו להיפרד מבן זוג, זאת מרגישה אותה הרגשה, לפעמים באמצע היום אני חושבת על זה ונהיית עצובה ויורדות לי דמעות. מה שכואב לי זה שאני לא אשמור איתם על קשר ואני יודעת את זה, כי זה פשוט טיב היחסים בינינו, וגם אם כן זה פשוט לא יהיה אותו הדבר..
אני מפחדת שארגיש ריקנות וגעגוע וזה יכאב לי, אני מרגישה את זה כבר עכשיו. ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני לא רוצה להיכנס לדיכאון ולהסתובב עם התחושות האלה.. לא היה לי מושג שאקבל את זה כלכך קשה. תודה על המקום לשתף, אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות