אני מקווה למצוא פה קצת מילות עידוד ותמיכה.
אני במצב מאוד קשה. אבא שלי נפטר לפני מס׳ חודשים בפתאומיות. הכל קרה כל כך מהר ואפילו לא הספקתי להיפרד ממנו כמו שצריך. מאז אני לא ממש מצליחה לחזור לעצמי. אני כן חזרתי לעבודה, ויש לי זוגיות ואני על פניו מתפקדת ביום יום שני אבל המחשבות והחלומות לא מניחים לי. אני ממש פוחדת שהוא סבל ברגעיו האחרונים. הלוואי שהייתה לי דרך לדעת שהוא איכשהו באמת במקום אחר וטוב לו עכשיו.
אני מתגעגעת וכואבת את לכתו יום יום שעה שעה, מנסה להעסיק את עצמי בדברים אחרים, לפגוש חברים, לעשות ספורט, אבל בסופו של יום אני הולכת לישון וקמה עם בור ענק בלב שאני לא יודעת אם אי פעם הוא יתמלא שוב.
אני ממש אשמח לדבר עם מישהו שעבר אובדן כזה של הורה, אולי לקבל קצת עצות איך להתמודד ומתי הסערה מתחילה לדעוך...