אז אני ובן זוגי ביחד כבר שנתיים וחצי עם תינוקת מדהימה בת חצי שנה. אחרי הלידה עברתי לגור עם אמא שלי כדי שתעזור לי והתכנון היה לחזור לגור איתו כשהתינוקת תהיה בת 3 חודשים אבל זה לא קרה. בסופו של דבר חזרתי לגור איתו כשהיא הייתה בת חצי שנה.
הוא היה מגיע כמעט כל יום "על הדרך" בזמן העבודה שלו..בא ל5-10 דקות והולך כאילו בא כדי לסמן וי על כך שבא לראות אותה.
כל הזמן היה אומר שהוא מת כבר שנעבור לגור ביחד והוא נתן לי הרגשה טובה שהוא יהיה שותף בכל הנושא שקשור לטיפול בילדה. נהפוך הוא. הבן אדם לא עושה כלום. לא מוכן לקלח, לא מוכן להחליף חיתול, לא מוכן להרדים. אומר שהוא לא יודע ולא יכול אז יוצא שאני עושה כמעט הכל. מדי פעם מכין לה בקבוק וגם אז הוא חושב שהוא עשה מעל ומעבר. מתעצבן כשהיא מתעוררת בלילות למרות שבתכלס אני זאת שקמה ולא הוא. פעם אחת ביקשתי ממנו ביום שישי שהוא יקום אליה בלילה והוא עשה לי סרט שפשוט העדפתי לוותר וכאן הבנתי שלא אכפת לו ממני בשיט.כל דבר צריך לבקש ממנו ולי כבר נמאס. מרגישה שלא אוהבת אותו ולא אכפת לי ממנו. אני כבר במחשבות של להפרד וזהו.
אני כבר מעדיפה להיות רווקה ושמחה מאשר להיות איתו ואומללה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות