בזוגיות כמעט 3 שנים.
מההתחלה ידענו שהוא רוצה ילדים ואני לא בטוחה. בטוחה שלא עכשיו, אבל העתיד פתוח ואולי זה ישתנה.
3 שנים ולא משתנה כלום.
רואה ילדים ולא בא לי בשום צורה. ההגיון לצידי.
אני פתוחה לאפשרות שיום אחד הרחם שלי יתחנן לילד, אבל בתכלס זה לא קורה וקשה לי לדמיין את עצמי הורה, פשוט לא מדבר אליי.
בן זוגי מבוגר ממני בכעשור. יש לנו זוגיות מהממת. אבל מבחינתו אם אין ילדים אין עתיד.
שניפרד וזהו?
מפחדת להתחרט, מפחדת לאבד אותו. הוא אוצר.
אבל יותר מפחדת להתחרט על ילד, זה באמת בלתי הפיך.
היה לי יותר קל לקבל החלטה אם הייתי בטוחה שבחיים לא ארצה.
אבל בגלל שפתוחה לאפשרות… אולי אני משלה אותו ואת עצמי?
אוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות