היי, יש לי בעיה שאני לא רוצה לעבוד. פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת לחיות ככה. התחלתי עבודה חדשה לפני יומיים ואני כמה בבוקר עם דמעות פשוט לא רוצה ללכת לשם. באמת שלא רע לי שם וכולם נחמדים אלי ואיך אמור להיות לי רע במקום שהגעתי אליו לפני יומיים בכלל.
זו העבודה השלישית שלי בשנה וחצי האחרונות ואת העבודה הקודמת שלי התחלתי ממש בסדר הייתי קמה כל יום ברבע לשש מתארגנת ויוצאת לאוטובוסים ולפקקים עובדת תשע שעות וחוזרת הביתה בסביבות שבע בערב עד שבחודשיים האחרונים שם התחיל לי כל העניין של התסכול וחוסר הרצון לקום בבוקר ולעבוד ואז התפטרתי והייתי בבית שלושה חודשים שהיו לי ממש בסדר. ולפני יומיים כששוב התחלתי לעבוד למרות שאני צריכה לקום מאוחר יותר (שש ורבע) ויש לי רכב אז הדרך קצרה יותר ואני חוזרת הביתה בסביבות שש בערב והשכר שלי גבוה יותר מהעבודה הקודמת ועדיין אני קמה בבוקר בלי שום רצון לחיות בצורה הזו.
מתסכל אותי אפילו לחשוב שיש לי עוד יותר מ 40 שנים להעביר בצורה הזו. באלי לצרוח רק מלחשוב על זה אני באמת על סף דמעות לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
ההורים שלי צחקו ואמרו לי שאף אחד לא רוצה לעבוד ושגם הם לא רוצים לעבוד אבל אני מרגישה שאני ממש משתגעת מהמחשבה על ללכת לעבודה אני פשוט ממש לא רוצה לעשות את זה.
לפעמים אני חושבת שעדיף לי פשוט לחיות באוהל או משהו מאשר לעבוד או אולי לא לחיות בכלל זה בכל מקרה לא חיים.
מתלבטת אם ללכת לפסיכולוג אבל אני צריכה בשביל זה כסף ובשביל כסף אני צריכה ללכת לעבוד ואם אני עובדת לא נשאר לי זמן לחיות כי אני פשוט ממש עייפה ואני בטח ארדם אצל הפסיכולוג אז אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות