היי,
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
בת הזוג שלי מתמודדת עם חרדה יומיומית בתפקוד מאוד נמוך. החל מכך שלא יוצאת מהמיטה מפחדת או מתביישת לפגוש אנשים, מנותקת מהמציאות. אנחנו ביחד 8 חודשים.
מפחדת לצאת מהבית, מלכתחילה היא גרה אצלי (לפניכן גרה אצל הוריה) היא בת 34 ואין לה שום הכנסה כרגע, והיא לא עושה כלום וכל היום במיטה, לפעמים אני מדרבנת אותה לצאת ולהיות איתי קצת כשאין אנשים. קשה לי לראות איתה עתיד.
במשך 4 חודשים היא ככה היא הפסיקה ליטול את הכדורים הפסיכיאטריים שלה בטענה שהם לא עוזרים לה וחוותה תסמיני גמילה נוראים. הייתה נוטלת לפניכן 3 שנים אותם.
מזה 4 חודשים שהפכתי להיות המטפלת שלה, מכילה אותה ונותנת לה מקום והגעתי כבר לשחיקה גבוהה. נפרדנו במהלך הזמן הזה והיא ניסתה לפגוע בעצמה, היא חזרה לגור אצל ההורים שלה חזרנו לפני כחודש וכרגע הקשר הוא כזה שאני מבקרת אותה מדי פעם, שולחת הודעות מדברת איתה והיא בקושי מתקשרת, לא עונה להודעות בטענה שמבהיל אותה אך כשאני איתה אני כן מרגישה קצת יחס ממנה כלפיי.
אני מרגישה שנשאבתי לתוך הקשר הזה, שמכיל בו המון אשמה, כעס, הכלה, התפשרות ולא יודעת אפילו אם כבר לקרוא לזה זוגיות.
ראיתי אותה במצבים מאוד קשים אז אני לא יודעת עם כבר יש לי חשק מיני איתה או שאני שוכבת איתה או מתנשקת איתה כדי שהיא לא תרגיש פחות.
זה זוגיות ראשונה שלי ולמדתי לאהוב אותה מרגישה שיהיה לי קשה בלעדיה ואתגעגע אליה ממש, הגעתי למצב שאני לא יכולה איתה ולא יכולה בלעדיה.
מה אפשר לעשות מכאן, יודעת מבחינה רציונלית שזה זמן וזה כואב וכו וכו. אשמח לעצות או שיתופים דומים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות