גם אם נגיד נשים בצד את כול העניין של השיכלולים הטכנולוגיים מה שיהפוך יותר ויותר אנשים ללא רלוונטים בשוק העבודה.... עדיין אני תוהה לעצמי איך אנשים עבדו במשך בערך 40 שנים במסגרת של שכירים בתוך אירגון ולא הגיעו למיצוי אחרי כמה זמן? אני עבדתי במקומות יחסית נחשבים גם במגזר הציבורי וגם בפרטי. תמיד בתור עובד זוטר אבל מבחינת כסף ותנאים תמיד הייתי במצב סבבה כזה לאחד שלא למד כלום. אבל אני ראיתי גם כול מיני כאלה שנשארו רווקים ולא הקימו משפחות בגילאי 40 50 ו60 ואתה רואה שרק "הקריירה" זה מה שנשאר להם בחיים ואני תוהה איך אנשים כאלה לא פשוט קמים ועוזבים הכול ופתאום עושים איזה חצי שנה טיול בניו זילנד או לא יודע מה... שלחיים עצמם תהיה משמעות ולחוות עוד משהו. לדעתי לבסוף כוח הכלכלה הוא זה שמשאיר אנשים במשך שנים לחמם איזה כיסא ותאמינו לי שיש הרבה אבטלה סמוייה במדינה או נגיד עבודה בדרך לא חכמה כשבפועל עובדים קשה בשביל תפוקה קטנה וכנראה טוב שהטכנולוגיה קצת תסדר את זה. אבל אני תוהה לעצמי איך עדיין אנשים לא נשברים במשך 10 שנים נגיד יום יום להגיע לאותו משרד ולעשות אותו דבר. כאילו באמת אני אשמח לשמוע... מה הסוד בעצם להחזיק ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות