היי,
אני נמצאת באיזה צומת דרכים מוזרה בחיים שלי. אני ובן זוגי התארסנו לא מזמן אחרי כמעט 5 שנים של זוגיות. חיכיתי לזה המון זמן, אבל עכשיו פתאום כשזה קרה התחלתי לחשוב אם אני רואה אותנו יחד לכל החיים.
כל הזמן הזה הרגשתי נורא אשמה. אני כמובן בחיים לא בגדתי בו וגם לא אבגוד, אני מאוד אוהבת אותו. הוא בחור טוב וגבר לחיים, פשוט לפעמים חסרים לי כל מיני דברים שאני לא בטוחה אם הם הנטייה שלי לחרב לעצמי, או דברים שאני באמת צריכה ורוצה בזוגיות.
נגיד, הוא לא מתחיל איתי. הוא לא יוזם דייטים הרבה, לא יוצא שבמהלך היופ הוא מחזר אחריי. הוא אפילו לא מנשק אותי רנדומלית. רק כשהוא רוצה סקס.
לא מזמן פגשתי בחור אחר, והוא התחיל איתי. כמובן שהוא ידע שאני מאורסת אבל זה לא ככ הזיז לו. הוא ממש חיפש שאהיה לידו הרבה, החמיא לי, וחיזר אחריי. אני לא זרמתי איתו אבל זה כן עשה לי משהו בבטן ובלב. הייתי משקרת אם הייתי אומרצ שלא. בן זוגי ראה את זה והתעצבן אבל לא הגיב. הוא לא אמר לו כלום על זה שהוא החמיא לאיך שאני נראית, הוא אמר לי שהתעצבן וכאן זה נגמר.
קשה לי להפסיק לחשוב על אותו בחור, וקשה לי יותר מהסיטואציה עפ בן זוגי. אני לא מתארת לעצמי בכלל איך אפשר להפרד ממישהו אחרי כל כך הרבה זמן יחד, שהמשפחות כאלה קרובות, שאתם מאורסיפ וכל החיים כבר משותפים.
אני ממש מפחדת להתחתן ולהבין שזה לא זה עוד כמה שנים ושאני ארגיש חוסר באכפתיות וחיזור. הבן זוג שלי מאוד אוהב אותי ואני אותו. אני לא רוצה לפגוע בו כי זה ישבור אותי לגמרי. אני גם רוצכ להיות רק איתו, פשוט קשה לי עפ הדברים שחסרים לי.
מה אני אמורה לעשות? איך להתמודד? אני כבר לא מבינה מה אני צריכה לעשות ואני לגמרי מותשת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות