בזוגיות 10 שנים, נשואים 5 שנים, ילד בן 4.
מאז שמכירה את בעלי לא היה יציב כלכלית אבל חשבתי לעצמי שכסף זה לא הכל בחיים וכך המשכתי בזוגיות, הוא מתחום לא יציב, כל הזמן הזה אולי החליף 6, 7 מקומות עבודה וכרגע לא עובד מזה 8 חודשים, אני בתחום הרפואה אז גם כשיש אסון עולמי כמו קורונה או מלחמה אני אעבוד וכנראה אפילו יותר מבדרך כלל.
אני באתי מבית קשה כלכלית, אבא היה מתעלל באמא כלכלית והיא פירנסה אותנו 6 ילדים לבד,אז תמיד עבדתי וחסכתי , הוא בא מעולם אחר , לא מזלזלת בהורים שלו הם קרעו את עצמם כדי להגיע למעמד שהם נמצאים בו היום. אז את הבית קנינו בזכות עזרה מהורים שלו וחצי הון ממני. כרגע הגעתי למצב שדי, נמאס לי להיות מפרנסת יחידה, אף פעם לא היה לי ביטחון כלכלי ממנו, כל התקופה הזו אני תמכתי כלכלית, חשבונות עליי ומשכנתא בנוסף. הגענו למצב שאנחנו מאחרים במשכנתא ואני אאלץ לקחת הלוואה, משהו שלא עשיתי בחיים, מפחדת להגיע למצב שאני צריכה לבקש עזרה, להיות רעבה ללחם, זה מעלה לי את כל זכרונות הילדות של ללכת לישון רעבה ואז אני חושבת על הבן שלי ומתחילה לרעוד פיזית מהפחד. ולכן אני חושבת לסיים את הזוגיות כי מרגישה שאני מגדלת שני ילדים במקום אחד. מרגישה שהוא לא מספיק מנסה למצוא עבודה, שאם הייתי במצב שלו ואני הגבר בסיפור הייתי עובדת בכל עבודה כדי לפרנס את המשפחה.
למה לא להתגרש? עדיין מרגישה שקושי כלכלי הוא לא סיבה להתגרש, אני אוהבת אותו, הוא אבא אוהב, גבר דואג ומכבד. פשוט לא יודעת מה לעשות.
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026