אני כבר נמצא במשך תקופה ארוכה מאוד במצב של דכדוך אולי אפשר לומר שזה דיכאון.
זה נובע בעיקר מהבדידות יתר שאני נמצא בה. אני מרגיש כל הזמן עצבות כזאת, חסר תקווה, חוסר אמונה עצמית. אני צמא לאהבה פשוט צמא וזה לא בא לי וגם אני לא רואה את זה באופק. חשבתי ללכת לפסיכולוג אבל אין באפשרותי לעשות זאת, המשפחה שלי נמצאת בחובות וכל שקל הוא בזבוז וגם אני מסתיר מהוריי את המצב האמיתי שלי, יש להם המון צרות על הראש. חוץ מזה, אני לא רוצה יש מקומות שאני רוצה להגיע אליהם בעתיד ואסור שיהיה רשום בתיק רפואי כלשהו שהייתי אצל פסיכולוג כי אז אני לא אוכל להתקבל לאותם מקומות. למרות כל זאת אני מרגיש צורך לדבר עם מישהו על הדברים האלה ואין לי, עם "החברים" המעטים שיש לי אני לא יכול לדבר על הדברים האלה כי הם לא אמיתיים והם רק יצחקו עליי, אני חייב בכל זאת מישהו לספר לו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות