היי :)
אשמח אם תקדישו כמה דקות מזמנכם כדי לקרוא את זה
אז אני אלי בת 20 עובדת באולם יוקרתי ונחשב מאוד בתל אביב.
עבודה ראשונה בתור מלצרית כל השאר היו בייביסיטר או בקפה קפה בדלפק, לא משנה.
בקיצור אני פשוט חושבת שאנשים לא מעריכים את מה שעושים בשבילם ועצוב לי!
אני אתן כמה דוגמאות: (ויש לציין שהמקרים האלה קורים פעם ב.. רוב השולחנות ששרתתי היו נורא נחמדים)
באתי לפנות את השולחן בקבלת הפנים ולקחתי כוס עם יין שנראתה לי די ריקה. ובנאדם מבוגר פשוט מדבר אליי בטון עצבני ": למה את לוקחת את הכוס?!" והוא ממש התעצבן! והוא ראה שנגעתי בכוס כדי לקחת, ורק אחרי שכבר הרמתי אותה מהשולחן הוא העיר לי.
או בשולחן עצמו כשכבר מתחיל האירוע.. אנשים באים עם דרישות כאילו אני חייבת להם משהו. שתי בנות הגיעו מאוחר לשולחן ומן הסתם שסלטים לא נשארו להן, והן פשוט התחילו לצעוק עליי "למה אין סלטים? מה זה? אני צריכה לאכול!" (וזה עוד אחרי שחידשתי סלטים כן?! כבר היינו בדרך לצאת למנה הראשונה)
מה זה ההתנהגות הזאת? איפה הנימוסים?
יש אנשים שאין לי חשק לשרת אותם בכלל! אני באה אליהם עם פנים מחוייכות ונעימות והם עם פנים קרות ולא משדרות שום הבעה.. שכאילו לא אכפת לי הטיפ, אל תתנו לי! רק אל תראו את החוסר נעימות הזו.
ועזבו את היחס בין בני אנוש.. היחס לאוכל.
אני מזמינה לאנשים מנה (אחרי התלבטות של חודש וחצי) והם משאירים אותה על השולחן ולא אוכלים. ואז אני עוזבת את השולחן לכמה זמן וחוזרת כדי לפנות למה השנייה.. ולא נגעו באוכל.. אז למה הזמנתם?!?! לא חבל? שעכשיו אני צריכה לזרוק את האוכל הזה? ואנחנו זורקים אוכל בכמויות! הלב שלי כבר לא יכול לסבול את זה! מאז שהתחלתי לעבוד במלצרות אני רק מעריכה את המלצרים ואת האוכל יותר מבעבר.
וכאילו.. מי אני? כולה בורג קטן במערכת.. מה כבר אני יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות