חבר'ה זו פריקה מטורפת, מי שמוכן לקרוא אעריך את זה !!
בקיצור, הייתי ביישן באופן קיצוני ברוב גיל ההתבגרות, ברמה כזאת שהיה קשה לי לצאת מהבית ולא ראיתי טעם לצאת כל עוד לא באמת היה צריך, זה אומר ששיגרת היום שלי הייתה: בית ספר. בית. חוזר חלילה. חח תקופה נוראית.. אז כן, היו לי חברים ועל פניו, היה נראה שאני חברותי אבל עדיין היה חסר לי משהו שלאחרים אין. תמיד הרגשתי שונה מאחרים, אם זה בשקט הזה שאפיין אותי ואם זה בשגרת החיים המשעממת הזאת שאפפה אותי!!
כיום, הצבא מבחינתי הוא כמו "הישרדות", מראה שהכל כשורה ובסדר. מעטים (מאוד) האנשים שמכירים אותי כליצן העצוב. (חושבים שהוא ממש שמח)
לא רע לי בכלל בבית, הייתי מוכן לחתום כאן קבע + רס"ל. למזלי, יש לי יותר מדי חלומות ושאיפות אז אצטרך לוותר על התענוג. מת כבר להיכנס למערכת יחסים תקינה עם מישהי (אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים למרות שמדי פעם אני מפספס הזדמנויות בגלל הביישנות, אני נראה בסדר גמור! רק הביישנות היא שאוכלת אותי, וכן ניגשתי מספר פעמים לבחורות ולקחתי מספרי טלפון, משם זה נגמר כי לא היה לי אומץ לחזור אליהן) ובנוסף, להשיג חברים.
כן, הייתי מוכן להקריב שנים מהחיים על מנת לגשר על הפערים הענקיים שצברתי מהחברה. לא רואה איך אני באמת קם על הרגליים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025