שלום לכולם, אני קצין בצבא ההגנה לישראל ביחידה קרבית.
מגיל 13 שאני מניח תפילין, כולל תפילת עמידה וכדומה. שמרתי שבת קרוב לשנתיים והיתה לי תקופה שממש התאהבתי בדת היהודית. בין אם זה המסורת היפה ששומרת על משפחתיות, ערכיות וכדומה. כשעברו השנים, ככל אדם אינטלקטואל שמנסה לחפש מהות, התחלתי לחקור את היהדות קצת יותר לעומק על כל רבדיה השונים. בין היתר, חקרתי את הבודהיזם, האיסלאם וכמה דתותקבוצות אתניות נוספות.
כרגע, אני נמצא במצב שבכל פעם שאני מתפלל, אני מרגיש שאני לא באמת "מאמין" במה שאני קורא.שאני כבר לא הולך כעיוור אחר אמונה שאני מרגיש, שאני כבר לא שייך בתוכה. התורה זה אוסף מוסרי יפה ומכובד בהחלט, אבל אני כבר לא מאמין שזה באמת זה. שהתפילות שלי באמת עוזרות, דווקא בנוסח שהן רשומות.
אני מאמין שחובתו של כל אדם לסלוח וכן להתפלל. אבל בנוסח משלי והכי חשוב, מהלב. כי אם אני קורא ללא הפסק את "קטורת הסמים" יום אחרי יום וזה כבר לא מהלב, אז מה זה שווה?
השאלה היא האם להפסיק או להמשיך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות