אני מרגישה שאני נכנסת לדכאון קשה. לא מצליחה להרים את עצמי, אין לי חשק לצאת מהבית, לא מסוגלת למצוא עבודה או להתחיל ללמוד, אין לי אנרגיות ואני פשוט רוצה לישון כל היום.
המצב בבית נהיה מאוד קשה מבחינה כלכלית ואני יודעת שאני חייבת לעזור אבל לא מסוגלת...
אני פשוט עצובה ועצבנית ובוכה מכל שטות... אין לי כוחות לכלום.
בזמן התיכון והצבא הייתי בטיפול פסיכיאטרי ולקחתי כדורים נגד חרדות ודיכאון.
הכדורים עזרו לי מאוד לקום ולהתמודד אבל אחרי תקופה מסוימת פשוט גרמו לי להרגיש כמו "זומבית".. לא יודעת לתאר אבל מי שלוקח כדורים יכול להבין.. שלא לדבר על זה שכדורים פסיכיאטריים זה נטו סמים... החלטתי על דעת עצמי להפסיק לקחת וכבר יותר משנתיים שאני "נקייה" ובאמת הרגשתי שאני לא צריכה את החרא הזה.
בתקופה האחרונה אני מרגישה אבודה. לא מסוגלת לקום בבוקר. אני לא יודעת מה לעשות. אולי לחזור לקחת כדורים באמת יהיה הפתרון שלי אבל אני מפחדת להרגיש שוב כמו משוגעת.. אני רוצה להיות נורמלית ולהצליח להתמודד עם החיים כמו כולם. אני יודעת שזאת לא בושה אבל אני באמת מרגישה שאני אעציב מאוד את המשפחה שלי.. ואני יודעת שאאכזב את החבר שלי ששוב חזרתי למצב הזה... מי ירצה להקים משפחה וחיים משותפים עם בן אדם מתוסבך ודכאוני כמוני? למה אני לא מצליחה להיות בסדר? להרים את עצמי ולהתמודד כמו כולם? מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות