חיבוק שהוא ארוך מידי.
מבט שנמשך הרבה זמן.
כשאני נשענת על מישהו.
כשמישהו קרוב מידי.
זה לא נגמר, לפני המון זמן הייתה תקופה שחבר של אחותי היה נוגע בי די הרבה הייתי בכיתה ג' וזה נמשך עד ח. היום אני ביב'. הם נפרדו באופן שלא קשור אליי והוא גר כרגע רחוק, אין לי שום קשר אליו. לא ראיתי אותו בערך ארבע שנים. אני עדיין חושבת שאולי הגזמתי בתגובתי, אולי הוא בסך הכל הראה חיבה, או ששום דבר רציני קרה. אבל זה לא משנה את העובדה שפשוט קשה לי עם מגע. כל מגע שהוא, אפילו המגע הכי מובן מאליו כמו ליטוף, מצמרר אותי. בחיים לא היה לי חבר, וכל פעם כשאני מחבבת מישהו אני מיד מתרחקת כי אני מפחדת שיקרה משהו. מפחדת להגיע לזה, עם חבר בה גם יותר אינטימיות ואני מפחדת אפילו מלחשוב על זה. אני יודעת שאני צריכה עזרה, אבל אני לא רוצה לספר כלום להורים, כלום לאחותי, כלום לאף אחד. ואני גם מאוד מפחדת לדבר על זה עם מישהו זר כמו פסיכולוג. מפחיד אותי עצם העובדה שאדם יישב מולי ויבחן אותי כדי לראות מה לא בסדר, מפחיד אותי לשפוך את הלב. גם עכשיו קשה לי להתנסח טוב, קשה לי עם כל העניין. לספר להורים באמת לא בא בחשבון. ואני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מיואשת ואני מפחדת שזה לעולם לא יעבור לי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026