היי,
יש לי בעיה שאני מתמודד איתה שנים ולא מצליח לפתור אותה.
אני בן אדם שהעביר את כל תקופת הנעורים בבית, סבלתי מבעיות חברתיות, לא חוויתי דברים, לא ראיתי עולם, אין לי ניסיון חברתי מי יודע מה ואין לי ניסיון זוגי עם בנות.
כשהתגייסתי לצבא חשבתי שאני אצא לדרך חדשה, והאמת, אפשר להגיד שיש שינוי בחיי.
הכרתי אנשים חדשים, אני אוהב אותם וגם הם מחבבים אותי, אבל זה עדיין לא מספיק.
אני מרגיש שמבחינתם אני "סתם אחד" שמשרת איתם, שסבבה לבלות איתו בשירות, אבל לא מעבר לזה.
בעוד שבשבילי הם בעצם האנשים היחידים בחיי, הם החברים היחידים שלי, כשאני חוזר הביתה מהצבא אין לי עם מי להיות.
ואני רואה הרבה שמשרתים איתי שכן מצליחים להפוך לשם דבר ביחידה שלנו, כולם מתרוצצים סביבם, כולם מחכים להם בבוקר, כולם רוצים להיות בחברתם, כולם משתפים אותם בבעיות שלהם, בחיים האישיים שלהם, מתייעצים איתם.
אני ממש מקנא באנשים כאלה, שמצליחים למשוך אחריהם אנשים אחרים, שמצליחים לקנות את לבם של אחרים בלי להתאמץ יותר מדי.
אני גרוע בתקשורת עם בני אדם.
הרבה פעמים, אני מוצא את עצמי בסיטואציות שאני נמצא לבד עם בן אדם, ותמיד זה נגמר בשתיקה מביכה ומשעממת.
כשמגיעים אנשים חדשים ליחידה אני תמיד מתקשה להתחבר איתם.
הרבה מאצלינו מצליחים להתחבר וליצור קשרים עם השכנים שלנו בבסיס, מיחידות אחרות, ורק אני מקובע ליחידה שלנו ולא מעבר לזה.
כי אני לא יודע ליצור קשרים, לא יודע להתחבר לאנשים, לא יודע ליזום שיחות, ליצור שיחות, להפעיל שיחות.
ואין לזה הרבה קשר לביישנות, אני לא נלחץ מאנשים כשאני צריך לדבר איתם, אני רק לא יודע מה להגיד כי אני גרוע בתקשורת.
ואני אגיד את האמת, זה אולי נשמע שלא אבל יש לי ביטחון עצמי יחסית, אני נראה טוב, ומהצד אני נראה כמו בן אדם שיש לו חיים טובים כי אני לא מקרין עצב אף פעם.
אבל פשוט הכריזמה שלי בריצפה, אנשים לא "נסחפים" אחרי אף פעם, רק משתעממים ממני.
אני לא מצליח למצוא את המילים הנכונות, אני לא יודע לדבר טוב ולתקשר עם אנשים.
אני פשוט מדוכא מזה.
אני רוצה לדעת איך מתקשרים עם אנשים, איך קונים את ליבם בדיבור, איך מתחברים בקלות עם אנשים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות