אנחנו נושאים 8 שנים בלבד, עם 2 בנים קטנים
ידעתי עם מה ועם מי אני מתחתנת, לא זה לא שלא ידעתי, פשוט לא ידעתי עד כמה קשה זה יהיה.
לא ידעתי שהוא יהיה בבית פחות מחצי מהחודש, לא ידעתי שארגיש כ"כ בודדה, כ"כ צמאה ליחס, כ"כ מגדלת לבד את הילדים, כ"כ מתגעגעת... לא ידעתי שאצטרך להתנהל חצי מהחודש כאם חד הורית. פשוט ככה.
אני אוהבת אותו, מאוד...
אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי להמשיך ככה, פשוט קשה לי
מדי ערב, לפני שאני עוצמת את העיניים והולכת לישון אני שואלת את עצמי אם אלה החיים שתכננתי? אם אלה החיים שייחלתי לעצמי?
ובכנות? ממש לא...
ככה לא ראיתי את עצמי מגדלת את הילדים, ככה לא ראיתי את עצמי מתנהלת מול בן זוגי.... פשוט לא.
אני באמת באמת מתלבטת ולא יודעת מה לעשות,
מצד אחד - אני לא יכולה לבוא ולהגיד לו את זה, הרי הוא לא יוותר על הקריירה עליה הוא חלם. ומצד שני - אני לא יכולה להמשיך להיות ככה...
אני במאת חושבת להסתכל קצת על עצמי לשם שינוי ולחשוב על גירושין.
אני לא רואה ברירה אחרת, מתחננת לעזרה ולעצה טובה.
עינב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות