הפכתי להיות תלויה יותר מדי באנשים, איך לחזור להיות בן אדם מאושר?

היי לכולם ,
זה המקום היחיד שאני יכולה לשפוך את כל מה שיש לי על הלב בתקופה האחרונה.
מצטערת מראש שזה ארוך ...
הכל התחיל בגיל ההתבגרות , ההורים שלי התגרשו וזה היה טראומתי מאוד עבורי . אני חושבת שמאז התפתחה לי סוג של חרדת נטישה .. או יותר נכון תלות באנשים . או לא יודעת בדיוק איך להסביר את זה .
בתקופת השירות שלי הכרתתי מישהו , שוחחתי איתו המון זמן והיינו ידידים במשך שנה וחצי , לאחר תקופה זו היינו חברים ( כמה חודשים) אהבתי אותו מאוד והוא גם אותי אך יום אחד החליט להעלם , אמר כי הוא מעדיף לקחת את הזמן לעצמו ופשוט נעלם . מיותר לציין עד כמה נפגעתי מזה ולקחתי את זה קשה . בעצם זו הייתה הפעם הראשונה בה חוויתי טראומה קשה של מישהו שאתה כל כך אוהב עוזב אותך בכזאת קלות . ופשוט לא הפסקתי לחשוב עליו , לשלוח הודעות . הרגשתי תלותית בו
ובכל זה הצלחתי להתמודד כשהכרתי מישהו אחר , וכמה מפתיע גם הוא עזב אותי בתקופה הכי קשה שהייתה לי .
התגברתי על הכל , סיימתי את השירות והתחלתי לעבוד במקום מסודר כשהלב שלי רגוע ונקי מטראומות .
אבל אז הכל התחיל שוב , הכרתי מישהו בעבודה . היינו מאוהבים ברמה מטורפת אחד בשניה . ההורים שלי לא ידעו על הקשר וגם לא ההורים שלו . באיזשהו שלב הוא כן סיפר להם ואני לא סיפרתי.
הוא היה כל עולמי בשבילי והוא פשוט נתן לי את כל מה שהייתי צריכה באותה תקופה , וכמובן שאני נתתי לו גם המון . פשוט היינו משלימים אחד את השני.
אני הייתי החברה הראשונה שלו ולכן עזרתי ותמכתי בו המון . החודשים עברו והוא כבר לחץ שאספר למשפחה שלי עליו . אז סיפרתי , והמשפחה שלי לא קיבלה אותו ודרשו ממני להיפרד ממנו . אמרתי שאעשה זאת אבל לא עשיתי
המשכנו את הקשר , כי היה לי כיף איתו ולא ראיתי את העולם שלי מתקיים בלעדיו
בחודש האחרון של הקשר הרגשתי שהוא קצת מתרחק ממני , לא אוהב אותי באמת כמו שהיה פעם אבל שדיברתי איתו על זה אמר שהכל בסדר .
ושוב, ביום אחד החליט לעזוב אותי .
מיותר שוב לציין שזה ריסק אותי לגמרי , כשחשבתי על כל הקשר ביננו הבנתי שעשיתי המון טעיות בקשר הזה ולקחתי אותו כמובן מאליו , אך מצד שני גם עשיתי עבורו הרבה דברים טובים .
מאז שהוא החליט שניפרד הוא פשוט התהפך , התנהג אליי כאילו לבנאדם זר . כאילו אני כלום בשבילו . פשוט ירק לי בפנים
התנצלתי ודיברנו על כל מה שעשיתי והבנתי באמת איפה טעיתי והבטחתי לא לעשות זאת שוב
הוא כבר לא רצה לחזור אליי ולא ממש רצה דבר איתי (כשהייתי שולחת הודעה או משהו הוא היה אומר שהוא עונה לי רק כי הוא מרחם עליי כי אין לי חברים והמשפחה שלי במילא לא משהו אז הוא עונה לי)
הוא אמר לי דברים שכל כך פגעו שאני לא מצליחה לקום מהם עד עכשיו . קשה לי מצד אחד עם זה שפגעתי במישהו שכל כך אהבתי אך מצד שני קשה לי עוד יותר עם זה שהוא לא סולח לי . פשוט לא סולח
הבנתי שחברים אנחנו כבר לא נהיה אבל ביקשתי ממנו בצורה נחמדה להישאר איתו בקשר בתור ידידים ולא לנתק קשר לגמרי . הוא טען בכל תוקף שאין טעם לזה וכשיהיה לי חבר זה יפריע לו שיש לי ידיד שהוא האקס שלי . ניסיתי להסביר שלא אבל הוא התעקש שזה סתם דיבורים מיותרים .
הרגשתי שהוא שוב פוגע בי ולא יכולתי לצבור שוב את כל הפגיעות האלו וכתבתי לו שאני מקווה שאם יום אחד מישהי תפגע בו בצורה כזאת קשה והוא יהיה צמא אליה והיא תזרוק אותו שיזכר בי כי ככה אני מרגישה
אז הוא נפגע יותר מזה ועכשיו מתעלם ממני לגמרי
אני יודעת שאני נשמעת מגעילה (פגעתי בו הרבה אבל הוא גם פגע בי) ותלותית בבנאדם . אני מנסה לשכוח אותו אבל פשוט לא מצליחה להתקדם הלאה .
המעט חברות שיש לי לא ממש מבינות אותי ואת המשפחה שלי אני מעדיפה לא לשתף
אני בוכה כמעט כל יום . קשה לי לראות זוגות אחרים ברחוב , קשה לי להתרכז בעבודה . אני מרגישה שחרב עולמי עליי
ובכל פעם שאני מנסה לשוחח איתו ולכפר על מה שעשיתי אני פוגעת בו יותר ורק מוסיפה אש למדורה אבל פשוט לא מצליחה לשכוח אותו . בעוד שבועיים יש לו יום הולדת לא יודעת אם בכלל שווה לכתוב לו יום הולדת שמח שהרי הוא בטוח שוב יסנן ושוב אצטרך להתגבר עלי זה ..
מה עושים מפה ? איך ממשיכים הלאה ?? איך להרים את עצמי ולהיות הבנאדם המאושר שהייתי לפני?