שלום, אני כותבת לכם פה בעיקר על מנת להוציא את התחושות האלו ממני. אני בקרוב בת 22 ומרגישה שלא הצלחתי בשום דבר בחיי. אני אספר קצת על עצמי ואתמקד רק מבחינה זוגית. אף פעם לא היה לי קשר זוגי, לצערי אפילו לא יצא לי להתנשק בחיי, ואני מרגישה שאני מפספסת כל כך הרבה. אני מסתכלת על אנשים בפייסבוק, בטלוויזיה או אפילו ברחוב ושואלת את עצמי מה לא בסדר בי? למה אני לא יכולה לקבל את זה גם?, אני אומנם בן אדם מופנם ושקט אבל יש לי כל כך הרבה מה להציע וכל כך הרבה אהבה להעניק רק שאין לי למי.. ועד לפני כמה חודשים הייתי בסדר כי לא הייתי היחידה, חברה טובה שלי הייתה במצב זוגי כמוני אבל עכשיו היא בזוגיות כבר יחסית הרבה זמן, ואני באמת שמחה בשבילה ורוצה לשמוח איתה או לעודד אותה כשהיא רבה איתו אבל בתוך תוכי קשה לי, כי במצבי הדבר האחרון שבא לי זה לשמוע על זוגיות של אחרים. אני חושבת שהיא שכחה מה היה לפני זה כי לפעמים אני מרגישה שהיא בכלל לא שמה לב אליי ולתחושות שלי, ושלא תמיד בא לי לשמוע על החבר שלה! אבל אני גם לא אגיד לה כלום על מנת לא לבאס אותה. אפילו ניסיתי אונליין דייטינג למשך כמה זמן ויצאתי עם מישהו לשלושה דייטים, אבל הבנתי שזה לא כל כך בשבילי ופה זה הסתיים . ולאחרונה אני מרגישה שאני מגיעה לקצה היכולת שלי מבחינת הבדידות הזאת וכבר קשה לי להכיל את זה בתוכי. אני לא רואה את עצמי מוצאת בן זוג, בעיקר כי נראה שאף אחד לא מתעניין בי, אני באמת תוהה אם זה שאני שקטה הורס לי את הסיכוי, הקטע שגם אם כן אני לא רואה את עצמי משתנה כי לשנות את האופי והאישיות שלי בגיל כל כך מאוחר זה קשה ולא נראה בכלל אופציונלי.. ועוד שאלה קטנה העניין שאף פעם לא היה לי זוגיות בגילי, זה מרתיע? מפחדת שאם אמצא מישהו הוא יברח לכיוון השני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות