לפני חודש וחצי חבר שלי נפרד ממני לאחר מערכת יחסים של שנתיים וחצי.
מאז אני מרגישה שנכנסתי קצת לרכבת הרים של רגשות, כשאני לבד אני דכאונית אבל עם חברים פחות ולפעמים ממש שמחה.
בכללי יש לי טראומה מידיד שניסה להתאבד, דבר שמשפיע עלי עד היום (קרה לפני שנתיים)
אני מרגישה שנאה עצמית גם ושנאה כלפי החיים שלי איך שהם נראים.
התנסיתי בשתיית אלכוהול בעבר אך מאז הפרידה שתיתי יותר (רצף אירועי שתייה או כוונה של התגברות אני לא סגורה על זה) ובשני בלילה גם שתיתי לפני מסיבה וכנראה או בגלל רצף השתייה המרובה בחודש האחרון או כי הגזמתי (למרות שהיו פעמים קודמות ששתיתי יותר) והגעתי לבית חולים. לאחר התאוששות ו2 לילות שביליתי במיון ובטיפול נמרץ באה עובדת סוציאליסטית ובסוף השיחה הציעה לי פסיכולוג. כמובן שהשתייה לא נועדה כדי לפגוע בעצמי מעולם לא רציתי לפגוע בעצמי למרות השנאה שהרגשתי. סירבתי. פסיכולוג? איך אני יכולה להיפתח לאדם זר כשקשה לי להיפתח לאנשים שקרובים אלי? איך הוא יכול להבין אותי כשאני בקושי מבינה את עצמי? אבל עכשיו אני חושבת אולי כן לתת לזה הזדמנות. מה אתם אומרים? ללכת לפסיכולוג?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025