שלום , אני בת 17 בכיתה י"ב
עוד שנה אני מתגייסת והזמן עובר כל כך מהר שאני אפילו לא מספיקה לראות מה קורה. אני לפעמים מביטה לאחור ולא מאמינה שהגעתי עד לכאן.. שזו השנה האחרונה שלי בבית הספר , מסגרת שאני נמצאת בה 12 שנה . אני לא משלימה עם זה. אני מאוד מאוד מאוד קשורה לחברות שלי... בנוסף יש לי חרדת נטישה שנגרמה כתוצאה מאירועים שקרו בילדותי. אני מפחדת לאבד אותן. ואני חושבת על השירות הצבאי, על זה שכל אחת מאיתנו תשרת במקום אחר, ולא ניפגש הרבה. נכון , אולי אני אכיר אנשים חדשים, ואני דווקא רוצה להכיר אנשים חדשים .אבל אני לא רוצה להתנתק מהחברה שלי !! אני לא רוצה להתנתק מהאנשים שחשובים לי זה יגרום לי למשבר נפשי עצום! אני חושבת על זה ומתכננת להתאבד בסוף כיתה י"ב . אני תמיד מדמיינת איך אני יורה לעצמי בראש בטירונות או איך אני לוקחת כדורים . אני לא יודעת אם באמת יש לי אומץ להתאבד אבל אני ממש בדיכאון.. במיוחד כשהרגע הזה יגיע , אני פשוט אהיה בדיכאון. מה לעשות ? אני אבודה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות