אני כבת 50. לפני כחצי שנה מצאתי יומן שכתבתי עוד בתקופת נעורי. היה לי חבר 4 שנים מגיל 16 עד 19. נפרדנו מכורח המציאות. הוא סיים צבא, אני התחלתי צבא. היומן החזיר אותי אחורה בגעגועים... מצאתי את מס' הטלפון של החבר לשעבר ומאז אנחנו מתכתבים בהודעות. ראיתי אותו פעם אחת ודיברנו פעמיים בטלפון. עלי לציין שאני עוברת תקופה לא קלה מבחינה בריאותית והקשר שלו ממש מציל אותי, מה גם שנישואי לא מי יודע מה. החבר לשעבר חזר בתשובה והוא התחתן בשנית. יש לו ילדה גדולה מנישואיו הראשונים. אני יודעת שזה לא יוביל לשום מקום, במקרה דיברתי על זה עם איזה רב והוא אמר לי שאנחנו נפשות תאומות שלא יכולות להיות ביחד עקב כך שאנחנו לא באותו מקום. אני חילונית והוא דתי. פשוט נפגשנו שוב בגלל מצבי הבריאותי. הבעיה היא שאני כל הזמן חושבת עליו. אני לא אוהבת אותו, כי אין בינינו שום קשר אישי. אבל אני כל הזמן מרגישה אותו, חייבת לכתוב לו כל הזמן, הוא מאד חסר לי. אבל אני לא עושה את זה. פעם בשבוע... הוא אמר לי שהוא לא יכול להיות איתי בקשר רצוף עקב היותי אשה נשואה ועקב היותו חיה מלאת תאוות. הוא אמר לי שאני חשובה לו ועובדה שבתור בן אדם נשוי ודתי גם לו חשוב הקשר בינינו. אני לא יודעת עם להמשיך עם זה. זה לא שאני בוגדת או משהו, אבל מה יצא לי מזה. בשבוע הבא אני אכיר את אשתו, אולי זה יקל עלי. אולי נשאר בכל זאת ידידים. מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025