אני נשואה שלוש שנים ויש לי ילד בן שנה וחצי, אני בהריון מתקדם, אני מרגישה שמאז ההריון הזה אני ובעלי מרוחקים מאוד. הוא לא הבעל שאיתו התחתנתי.
הוא מקלל אותי על כל התעצבנות קטנה, כועס ומדבר לא יפה ליד הילד שלנו.
הוא לא מפרגן לי בשום דבר וזה מגיע למצב שאני מסתירה ממנו כשאני קונה משהו לעצמי כי הוא יכעס, כדי להיות קצת יותר ברורה אני אגיד שאני עובדת וגם מביאה כסף לבית, נראה לי הגיוני שגם אני אוכל להוציא מידי פעם.
הדבר שהכי מפריע לי בתקופה האחרונה זה ההתפרצווות זעם והדיבור שלו, הוא מקלל , לא מנומס, אי אפשר לנהל איתו דו שיח. הכי כואב לי שהילד שלי סובל מהמריבות איתו, מפחדת שגם העובר שלי סובל.
אציין שבעלי אפילו לא מבקש סליחה ולא מרגיש אשם, אומר שאני אשמה בהכל ואם אני לא אתן לו חום הוא לא ישתנה בחיים.
אני נגעלת ממנו בגללשהוא מתנהג ככה. לא יכול לחשוב על לחבק אותו אפילו.
לא יודעת מה לעשות, להתגרש נראה כל כך מפחיד בגילי, מה גם שאני דתיה ובמגזר זה עוד יותר נורא, איך אני אסתדר לבד עם שני ילדים בגיל 22? מה הייתם עושים במקומי? נותים לזה צאנס או שאבוד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות