היי לכולם,
שמי דניאלה, לא מזמן סיימתי את התואר הראשון שלי והשבוע הודיעו לי שהתקבלתי לעבודה בתחום לימודי.
מאוד נהנתי בזמן לימודי התואר, יש לי המון חברים טובים שהכרתי בלימודים ובנוסף עבדתי בתור מלצרית בפאב שגם שם ממש אהבתי את החבר'ה ואת העבודה.
התחום שלמדתי הוא דיי אפור ומשעמם בהתחלה אבל אני רואה בו את העתיד שלי ובהמשך (5-7 שנים) הוא נהיה הרבה יותר מעניין. הבעיה היא שאני מרגישה שאין לי מוטיבציה להתחיל לעבוד. היה לי ממש כייף בתואר ובעבודה כמלצרית ועכשיו אחרי שהודיעו לי שהתקבלתי אני מבינה שהחיים שלי הולכים ממש להשתנות... עבודה כל יום מ 9 בבוקר עד 18:30 בערב כשיש לי נסיעה של שעה לכל כיוון, תפקיד שהוא דיי משעמם ופתאום נפלה בי ההבנה שעכשיו הכל ישתנה ולא יהיה לי ממש כוח או זמן לעשות דברים כשאחזור בשעה 20 הביתה מהעבודה...
אני מתגעגעת להרגשה של החופש שהייתה לי בתור סטודנטית (חופשים בחגים וחופש גדול) ועכשיו אני כלואה במערכת שמקציבה לי 10 ימי חופשה בשנה.
אני מבינה שאני לא יכולה להיות סטודנטית ומלצרית לנצח אבל מתלמידה מלאת מוטיבציה להצליח הפכתי לחסרת מוטיבציה בכל מה שקשור לעבודה עצמה ואני ממש כועסת על עצמי שהפכתי לכזו ושאלה המחשבות שעוברות לי בראש. כל התואר השקעתי והצטיינתי כדי להצליח להתקבל לעבודה במקום טוב כשהצלחתי ואני אמורה להתחיל פשוט לא בא לי.
חשוב לי לציין שאני ממש לא מפונקת... מימנתי לעצמי את התואר ואת המגורים ואני יודעת ש-אלה החיים ואין מה לעשות, אבל אולי למישהו תהיה עצה איך להחזיר את המוטיבציה? את העשייה מתוך מקום שהוא כייף? ולא מתוך חובה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025