שלום לכולם,
רציתי לדעת איך ניתן לצאת מהדיכאון והייאוש ולהתחיל לחוות את החיים?
אני בת 26, עובדת ולומדת ובעלת חוש הומור וישירה עד לרמת החוסר טקט. זה החלק הטוב.
הרע - אין לי ביטחון עצמי(שונאת לחלוטין איך שאני נראית, ובצדק, יש לי כרס. הבטן בחוץ וחלק אומרים שאני מפגרת וצריכה משקפיים והחלק השני מפנים לי מקום באוטובוס). התחום שאני לומדת הוא מעניין אבל אני לא משקיעה בכלל ולכן גם חושבת לפרוש כי חבל על הכסף! בנוסף אני בוכה פעם ביום באופן קבוע מכל מיני סיבות, גם מתשישות אני אבכה. נעלבת ברמות שקשה לסבול אותי. לרוב אנשים לא מבינים אותי וחושבים שאני תוקפת אותם או משהו ואז אומרים לי שאני לא בסדר וזה מעצבן כי כל חיי מתקנים ומתקנים אותי ואיפה החלק של "אולי תנסו להבין?אולי תשאלו?אולי לא הבנתם אותי נכון? למה אני הזו שלא בסדר?"
אני רוצה לחוות את החיים כל עוד אני יכולה אבל אין עם מי(יש לי גג 3 חברים וכולם עסוקים עם הבני זוג שלהם). מעולם לא חוויתי קשר רציני. בת 26 ואני לא יודעת מה זה קשר רציני ומחייב. לאהוב ולהיות נאהבת - מה זה?? שאלתי את עצמי רבות (בזמן הבכי לרוב) זה למה שאלוהים יברא אותי עם רצון עז להתחתן ולהקים משפחה ולא יפגיש אותי עם הזה שראוי לי ואני ראויה לו?
טוב נראה לי חפרתי..תודה על הקריאה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות