לאחר השחרור עסקתי בתחום הביניין והפסקתי לעבוד לפני שנה -_-
אני יודע שרוב המגיבים באתר עצבניים כך שאבקש באמת להבין אותי..
כן זה קשה להבין אנשים כמוני אבל עדיין .. אני נמצא בבעיה ורוצה לעזור לעצמי
עד כמה שזה נשמע ההפך
עבדתי בביניין ואז עזבתי את העבודה..
נכנסתי לדיכאון וישבתי בבית .. אמרתי לעצמי " אני בטוח ימצא עבודה לאחר חודש מקסימום" והמצב נמשך כבר שנה בפועל..
אני משתכר ומאונן בדירה שכורה עם חברים שגם ככה על הקצה להעיף אותי מהדירה..
הם פשוט מרחמים עליי ומתקשים לעשות את הצעד הזה בגלל הקרבה בינינו ..
היינו על גבול המוות ברצועה והיינו שם אחד בשביל השני.. לחמנו שנים והשתחררנו מאוחר יחסית
עברנו הכל ביחד .. כלא .. מלחמה .. מצבים קשים מאוד וקשה להם לעשות לי את זה..
אבל הייאוש גומר עליי..
אני האדם הכי אופטימי בעולם... אבל לאחרונה אני מתחיל לאבד תקווה שמשהו באמת ישתנה לטובה..
החובות .. החוסר תעסוקה.. הכל .. זה יוצר טבעת חנק מסביבי ואין לי כבר מה לעשות בנידון ...
אני מחפש עבודה.. שולח קורות חיים.. הולך למעסיקים ..אבל כלום.. בלי קשר לאלכוהול .. פשוט הפסיק ללכת לי..
ואני ללא שמץ של מושג מה יהיה הלאה..
אני לא יודע איך לעזור לעצמי ואיך לצאת מכל החרא הזה..
אני חושב אופטימי....
אני יודע שהכל יהיה טוב...
יצאתי מהמון חרא וגם מהחרא הזה אני יצא בסופו של דבר...
אבל מה עושים בנתיים?
כבר חשבתי אולי להתנדב איפושהו ... לא יודע.. למישהו יש רעיונות?
תודה ומעריך כל מגיב מראש.. גם אם תצאו עליי עכשיו נון סטופ
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות