מאיפה להתחיל?
אני לעיתים קרובות מאוד חשה כי אינטרקציה עם בני אדם "מכבידה" עליי. אני ממהרת לדרג אנשים אחרים ב"אוהבת" \ "לא אוהבת". מרגישה לרוב "לא מתאימה" או "לא רצויה" בכל קבוצה (פורמלית ובלתי פורמלית) של אנשים שאני בה.
"רגשי" - ניסיון לסחיטת תשומת לב\עזרה ממני , ניסיון לגרום לי לחוש כי לא הייתי הוגנת כלפי אותו אדם, בדרך שאינה ישירה וכנה.
לעיתים קרובות מאוד, "רגשי" של אנשים שאני מחשיבה לקרובים אליי מכבידה עליי מאוד ואני מרגישה אשמה רבה מיד. מהאשמה אני מצליחה להשתחרר רק באמצעות בריחה:
- בריחה פיזית מהעניין (היעלמות והימנעות מאינטקציה נוספת)
- או בריחה רגשית - התעלמות מהנושא (למרות שהנושא ממשיך להציק לי) ע"י העברת נושא, או אגרסיביות (כעס גדול שאני "מוציאה" בזמן תיאור המקרה לאדם אחר או על אותו האדם ש"עשה לי את הרגשי").
אני מוצאת את עצמי מרגישה או מדווחת למישהו כי "לא נעים לי" ממישהו.
אני מרגישה צורך כבד מנשוא להבין מה חבריי חושבים ובעיקר, מה הם חושבים עליי.
ההזדככות שלי מגיעה בדרך כלל בבקשת סליחה מאותו אדם. כמו-כן, אני מרגישה לרוב צורך חזק להרגע באמצעות צריכת אלכוהול ואמצעים נוספים להרגעות.
(ייתכן מאוד כי צריכה זו נובעת מלחץ שאני נתונה בו עקב "בעיות" אחרות שיש לי).
אני מרגישה כמעט בכל קבוצה בה אני נמצאית שאני או שנואה, או ש"לקחתי תשומת לב" רבה מידיי ושעליי להוריד פרופיל מיד.
מבנות אני בדרך כלל חשה שנואה, עקב סיבה אישית שלהן אותה אני לא מצליחה לזהות, או קנאה.
מגברים אני חשה בדרך כלל שנואה, או אהובה - אהבה\חיבה שאני מפרשת כנובעת ממשיכה מינית בלבד.
איך משתחררים מכל הכובד הזה? איך מנטרלים את כל ה"כן-לא-שחור-לבן" הזה?
ראוי לציין כי אני אדם חברותי בדרך כלל לכל הבריות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות