שלום רב לכולם.
לפני שאכנס בעובי הקורה אני אשמח לתת לכם רקע קצר לגבי אופי היחסים שהיו לי עם נשים עד כה בחיי.
אני אדם שדוגל בישירות ללא משוא פנים ואם יש דבר שאני מתעב יותר מכל זה משחקי אגו דביליים סטייל גיל טיפש עשרה. זה מרחיק אותי מאוד ורק גורם לי לפתח זלזול כלפי בחורה שבוחרת להתנהג בצורה ילדותית כזו. לדאבוני הרב באופן כמעט גורף נשים שנראו טוב ויותר מכך שהכרתי במהלך חיי היו תמיד משחקות את המשחקים המטופשים האלו (לענות לאחר זמן רב, משחקות אותה קשות להשגה וכו'). לעומתן, הבחורות שנראו פחות טוב היו הרבה יתר אמתיות אבל שוב - באופן טבעי פחות נמשכתי אליהן משום שהן היו פחות לטעמי.
לפני חודשיים קרה נס - הכרתי בחורה מדהימה; נראית מצוין , אשת שיחה עמוקה ביותר, לא שיחקה משחקים מיותרים.....מצאתי את עצמי מתאהב בה במהירות האור. זה מה שייחלתי לו כל חיי!
באופן אישי לא שמתי לב לשום דבר שאינו תקין בהתנהלות שלה. אבל לאחר החודש היא הטילה את הפצצה.....מסתבר שהיא חולת סכיזופרניה.
למי שלא יודע, סכיזופרניה זה לא פיצול אישיות בכלל! סכיזופרניה זו מחלת נפש נפש נדירה שמתאפיינת בניתוק מהמציאות. הזיות, קולות שווא....סוג של חיים במימד אחר.
כשהיא סיפרה לי את זה התחלתי לבכות כמו ילד קטן , זה קרע אותי לגזרים.
כעת אני לא יודע מה לעשות....לשמור איתה על קשר? לא לשמור על קשר? למחלה הזו יש גם 50% סיכוי לעבור לילדים...אני פשוט אוכל את עצמי. היא אמרה שהיא תכבד כל החלטה שלי.
תעזרו לי :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות