אני די מופנמת. אני לא כזאת שבכל חבורה של אנשים חייבת לתפוס את מרכז תשומת הלב. אני יותר שקטה ואני מדברת כשיש לי משהו שאני רוצה לומר; לא מחפשת בכוח להידחף וגם מעדיפה להקשיב. בכללי גם ביישנית בהתחלה. מאז שאני מכירה את עצמי [גיל הגן] אני ככה, ואני מקבלת ואוהבת את עצמי. אם אנשים רוצים לקבל אותי שיקבלו ואם לא אז לא צריך, אני באמת לא אעמיד פנים רק כדי לרצות אנשים אחרים בחברה.
לאחרונה נתקלתי בבעיה עם גברים מסוימים. הם חושבים שהנוכחות שלהם (כמי שאני יוצאת איתו או עובדת איתו) תעניק לי ביטחון! והם אומרים את זה מול הפנים שלי! "אבל אני איתך אז למה אין לך ביטחון?" "את איתי עכשיו אז צריך להיות לך ביטחון עצמי". ואני מסתכלת עליהם והם ממש בטוחים שהם הגורם שיעלה לי את הביטחון.
עם חברות זה בחיים לא קרה לי.
קודם כל זה משפיל שהם חושבים שהנוכחות שלהם תגרום לי להיות יותר במרכז ושיש לי שאיפה נסתרת להיות מוחצנת, וזה משפיל שהם באמת מאמינים שהכוונות שלהם טובות (?!).
אני לא יודעת מה עונים על זה, אני רוצה תשובה שתגרום להם להרגיש מושפלים בחזרה או לפחות תעמיד אותם במקום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025