מזהיר מראש: הרבה מלל, הרבה תסכול יצא פה, מבלי לפגוע באף אחד, אינני זקוק למשפטי תמיכה סטייל "יהיה בסדר", או תגובות מאנשים נחמדים שיתנו עצות על סמך התיאוריה שלהם.
אשמח לקבל עצות מאנשים בני גילי, עם ניסיון מקצועי, שבאמת יוכלו לתת לי עצות שמימושם יביא לי פתרון למצב שאליו נקלעתי.
שלום לכולם, שמי עידו בן 29, כיום משמש כאחמ"ש בצוות מכירות בחברת ביטוח ובעל תואר בתקשורת עם התמחות בתחום הדיגיטל.
העניין בו אני רוצה להיוועץ בכם, מתחיל ונגמר בחלק האחרון של המשפט הקודם (הדגשתי ע"מ למנוע אי הבנות).
עשיתי תואר שלא ניתן לעשות אתו דבר.
בתחילה רציתי ללכת ללמוד משפטים ואז לפחות אני נותר ביד עם מקצוע עו"ד אבל אז וויתרתי, לא אצליח להגיע לאוניברסיטה קשה לי עם פסיכומטרי, לא אשלם 100,000 שקל למכללה על תואר וגם, עדיף ללכת על משהו פחות בנאלי, משהו אטרקטיבי יותר.
התואר שפניתי אליו, שווק כתואר שפותח לך דלת לעולם השיווק של האינטרנט, בסילבוס של התואר, צדו עיניי מילות מפתח זוהרות (!!) כגון: שיווק בגוגל ובפייסבוק, קידום אתרים, עריכת סרטים וכו',
בשורה התחתונה כל זה לא היה נכון.
התואר אמנם נגע בכל אחד מהתחומים הנ"ל, אך נגיעה קטנה שלא נותנת לך שום ידע או כלים אותם אתה יכול להציע למעסיקים פוטנציאליים, וכך, מצאתי את עצמי, בלית ברירה, עם סיום התואר, בגיל 27 וקצת, נשאר בחברת ביטוח כי "אין לי משהו יותר טוב לעשות".
לטעמי, להישאר בחברת ביטוח "ולהתקדם" זה משהו שאני לא רוצה לעשות.
למה? כי זה עבודה שאני לא נהנה בה בכלל, גם אם ניקח את התפקיד האחרון שאני יכול להגיע אליו תקרת שכר מאוד נמוכה, כמו כן, זה מרגיש לי פתטי מאוד להישאר בחברת ביטוח כי אני לא יוצלח או לא למדתי משהו אחר מועיל יותר.
גילוי נאות: ניסיתי בהתחלה ללכת על הנדסה, אבל הבנתי דיי מהר שפיסיקה - זה עולם שקשה לי מאוד אתו, לא קשה – מאתגר, אלא קשה, לא מבין, כולם רצים ואני נשאר באותו מקום.
כיום, כשאני כבר בגיל מתקדם מבחינה אקדמאית, אני מאוד מתוסכל וחושש מן העתיד:
לנסות ללמוד שוב הנדסה או לפנות לתחום המשפטים, כבר דיי מאוחר, שהרי מה אתחיל קריירה חדשה רק בגיל 33 במקרה הטוב (שלא לדבר על הכסף שאשפוך על התואר ועל השנים שבהם לא אוכל לעבוד כמו שצריך)?
מן הצד השני, להישאר במקום שאני עובד, על גבול של מכניס אותי לדיכאון, נותן לי תזכורת יומית שזה מה שהגעתי אליו בחיים..אחמ"ש בחברת ביטוח..לא משהו שאפשר להתפאר בו..חתך הגילאים במוקד עומד על 21-27, מה שמצביע על שהרוב מתייחסים לעבודה הזו כזמנית כמשהו של סטודנטים..לא כעבודה לחיים...הרי במידה ויפטרו אותי לאן אלך? עוד פעם אחמ"ש בביטוח?
אני מאוד אוהב להתעסק עם עריכה של סרטים אבל אין בזה כסף, אני חושב שאני ורבלי מאוד ויכול להצליח בתחום המשפט, אולם, כבר כמה וכמה עו"ד שנמצאים הרבה זמן בתחום, יעצו לי בגיל כזה שלא להתחיל, כי זה כבר מאוחר מידיי
"תסיים לימודים + התמחות בגיל 33, תחפש הרבה זמן עבודה תחיה כמה שנים טובות עם שכר של 5-6 אאלף שקל על 12-13 שעות ורק בגיל 38-9 תתחיל להרוויח נורמלי.."
אני אובד עצות, כולם בגילי נראה שהסתדרו להם, האחד פתח מספרה, השני בר, השלישי בית קפה וכל השאר, השכירים, נמצאים בעבודות מכובדות כמו עו"ד, מהנדס, מנהל מערכות מידע, קצין בקבע אנליסט וכו',
אני פשוט לא יודע למי לזעוק לעזרה מי יכול להושיע אותי מהמצב שתמיד פחדתי כל חיי שאגיע אליו: "נושק ל30 ועדיין בלי כיוון או קריירה בחיים".
עזרה מישהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות