אני מרגישה שאני משתגעת. כל הזמן מעצבנים אותי, כל הזמן מתייחסים אליי בצורה מגעילה. כל הזמן צעקות, ריבים, תלונות...כמה עוד אפשר?
הם חושבים שאני לא אסתדר בחוץ ומיד אחזור הביתה. הם חושבים שאני ילדה קטנה ומפונקת שאחרי כלום זמן תחזור לבית של ההורים ("כי כולם ככה, אפילו כאלה שמרוויחים הרבה וניסו לחיות לבד- חזרו לבית של ההורים").
האחים שלי גדולים ממני ועדיין בבית, לי זה לא איכפת. אני חייבת להרגיש עצמאית ולעוף מפה, כי האנשים כאן ממררים לי את החיים.
נמאס לי לחיות לפי החוקים שלהם. מתי לחזור הביתה ומתי לא, לאן ללכת ולאן לא, במה לעבוד ובמה לא, מה ללמוד ומה לא, מה לעשות ומה לא. די כבר.
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות. אני רוצה לעבור מכאן כדי לחיות לפי החוקים *שלי*. שלא יכתיבו לי את החיים. אני חושבת שאני גדולה מספיק, לא?
לא יודעת איך אוכל לסבול את המצב הזה עד שאחסוך כסף ואעבוד או איך להתמודד בכלל...מרגישה שאני משתגעת.