אתחיל ואומר שלא השתתפתי במלחמה בשום צורה והשתחררתי לפני שהכל התחיל.
אבל בכל זאת אני מרגישה שאני לא מצליחה לשכוח ממה שקרה. לא מצליחה להבין איך אפשר לשמוח מדברים ולהמשיך הלאה אחרי שכל כך הרבה חיילים נהרגו.. אחרי המחיר הכבד ששילמנו. .
במהלך היום אני נזכרת בחיילים שמתו ובכל המשפחות ששכלו בן או אח..
הכרתי מישהו שנהרג, לא היכרות אישית.. דיברנו פעם פעמיים והוא הוסיף אותי לפייסבוק ומאז עברו שנים שלא דיברנו. ובכל זאת קשה לי להתמודד עם זה. אך לצד ההרגשה הזאת אני מרגישה שכמעט ולא הכרתי אותו ואין לי "זכות" להיות עצובה כמו שאני על זה שהוא מת..
אני הרבה פעמים שומעת שירים עצובים של יום הזיכרון ובוכה.. אני לא מצליחה להבין.. איך אפשר להמשיך הלאה? ברור שלשכוח מהאנשים שנתנו את החיים שלהם זו לא אופציה. איך אפשר להתמודד עם ההרגשה הזאת?
תודה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025