שלום, אני בן 21 יצאתי מהצבא על נפשי, התחלתי לקחת כדורים נגד חרדה ודיכאון לפני כחודש- חודש וחצי אבל הפסקתי כי הם פשוט לא עוזרים לי.באופן כללי אני לא מצליח להחזיק עבודה או להתמיד במסגרות, אני רוב הזמן בבית לבדי (אני גר לבד), ללא קשר עם ההורים מסיבות של פגיעה מצדם, אני חי על כספם של משפחתי הרחוקה שמשלמת עבורי (בזכותם אני לא הומלס ברחוב), קשרים חברתיים בקושי יש, אחד או שניים שגם בקושי יכולים להיפגש, אחד מהם גם חזר מחו"ל לא מזמן מתקופה של עבודה בעגלות, לפחות לי לא נראה שהוא רוצה להמשיך איתי את הקשר וכואב לי על זה כי הוא באמת חבר טוב שאני מחזיק ממנו הרבה... אני מרגיש שכל מי שלמד איתי בתיכון, ביסודי אפילו התקדם הלאה ונהנה מהחיים ולא נראה שקשה להם, לעומת זאת אני לא יכול להבין את ההרגשה הזו.. אני כל זמן תוהה למה אני לא יכול להתמיד בדברים ולהיות מאושר כמו כולם? למה משהו בי תמיד מרגיש ריק, אפל ללא מהות וחסר רצון או יכולת להתקדם? הרבה אנשים נוטים להתרחק ממני ואני יכול להבין גם למה אבל זה לא תירוץ לירוק לי בפרצוף... אני עובד עצות, מרגיש שמיום ליום בא לי פשוט למות, שיקרה לי משהו רע ואז אולי יבינו כמה אני צורח מפנים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות