לפני שנה עברתי ניצול של כמה בנים ביחד כשהייתי שיכורה והיה מזעזע מבחינתי והמון זמן שיחזרתי את זה בראש. עכשיו כשזה כבר פחות במחשבות שלי זה משפיע לי ממש על ההתנהגות.
אני לא סובלת שאנשים נוגעים בי ואם זה באופן מפתיע אני יכולה להתעצבן ולצעוק ,גם חיבוק מרתיע אותי.רק מגע שבא מיוזמתי הוא בסדר.
אחותי דיגדגה אותי כשאכלתי ולא הצלחתי להגיד לה להפסיק , בדרך כלל אני צורחת עליה והיא מתעצבנת עליי. הפעם בכיתי בלי שליטה ולא הצלחתי להגיד לה כלום והיא אמרה שזאת תגובה של מישהי שנאנסה. אני יודעת שהיא יודעת שהיה משהו לפי ההתנהגות שלי והיא זורקת הערות אבל מחכה שאני אדבר על זה לבד ולא מוציאה בכוח.
הקשרים הרומנטיים שלי ברצפה והיחידי שיש זה מישהו שהכיר אותי עוד לפני והוא לא מבין למה אני קשה יותר ולא אכפתית ופעם האחרונה ששכבתי איתו בכיתי האמצע .
אני ניסיתי פסיכולוגים אבל אני לא אדם שמדבר. מעולם לא הייתי וזה לא ישתנה..
אני רוצה להמשיך הלאה ולחזור למה שהייתי טיפה
ואני לא יודעת מה אני צריכה לעשות. אני מתחילה לימודים בקרוב ואני חייבת מסגרת שתשקם אותי טיפה כי אני קורסת ונכשלת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות