היי לכולם
אני כבר לא יודע כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שהרגשתי עצוב או שמח..
אני לא מתרגש, לא ניהיה עצוב, לא בוכה, לא שמח לא שומדבר כבר הרבה הרבה שנים...
אני לא מתרגש כאשר לאחי הגדול נולד ילד ואני גם לא עצוב כשמישהו קרוב אליי נפטר..
אני מרגיש שאני לא חיי. שאני קיים.
אני אף פעם לא מפחד מכלום ולא נלחץ מכלום.. רוב היום אני כמעט ולא חושב. המוח שלי ריק לחלוטין בתשעים ומשהו אחוז מהזמן..
אני לא חולם שום חלומות.
אני לא מקנא. לא חושב על העתיד. לא מצטער על כלום. לא נמשך לאף אחת ולא לאף אחד. נדיר שאני באמת מתחרמן ממשהו...
שומדבר לא באמת כיף לי.. יש אולי כמה דברים קטנים שאיפשהו יש לי הנאה מהם אבל גם זה לא כ"כ..
אין לי הרבה חמלה לאנשים.. ולעומת זאת גם לא הרבה שנאה..
אני דיי נייטרלי.. אין משהו מסויים שמזיז אותי או מרגש אותי או אפילו עושה לי איזשהי תחושה של חיים.
אני פשוט מרגיש מת. או יותר נכון רק קיים ולא חיי.
אני מרגיש ככה כבר הרבה שנים.. והאמת שאני לא יודע מתי זה התחיל להתגלגל ולהחמיר..
אשמח לשמוע מה דעתם על הנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות