שלום לכולם.
בטבע שלי אני בנאדם דיי רע.
הרבה פעמים כשאנשים שואלים אותי איפה נמצא רחוב X אני משקר להם בכוונה שייתבלבלו בדרך.
כשאני במסעדות אני אף פעם לא משלם טיפ לא משנה מה.
תוך כדי שאני נוסע באוטו אני אוהב לצעוק על אנשים ולהבהיל אותם.
כל פעם שאני קונה איזה אוכל ויש לי אפשרות לא לשלם ולא ישימו לב - אני לא משלם.
אם יש לי אפשרות להוריד למישהו מאוד את הביטחון העצמי לפני שהוא עושה איזה מבחן רציני בלימודים - אני עושה את זה.
כשאנחנו שותים כל החברים ומבקשים ממני למזוג להם שתייה אני תמיד אוהב למזוג להם כמה שפחות.
ולאחרונה גם התחלתי לבגוד בחברה שלי. ואנחנו יוצאים כבר יותר משנתיים וחצי.
בקיצור לא חסר מעשים רעים.
והקטע הוא שפשוט לא מפריע לי.. אני לא מרגיש שום רגש. לא בושה. לא מצפון. לא מרגיש רע עם עצמי.. לא שומדבר.
אני עושה הכול בצורה הכי באנאלית שיש. למה אני עושה את זה(זאת כבר שאלה אחרת לגמרי וזה לא קשור לפוסט הזה)
אין לי שום רגשות אשם. שומדבר.
אני אף פעם לא מצליח להרגיש רע בשביל מישהו ולבוא לקראתו.
גם כשאני רואה אנשים שבוכים לי מול הפרצוף כי קרה להם משהו מזעזע(ואני עובד בסביבת עבודה שבה זה קורה הרבה) אף פעם זה לא מזיז לי. אין לי רחמים. אין לי התחשבות. אין לי שומדבר..
אני לגמרי חלול מבפנים.
וזאת בעצם השאלה שלי... למה אין לי צלם אנוש כלשהו?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות