שלום, אני בת 31 ויש לי חבר כשנה והוא בגילי ואנחנו מחפשים דירה ביחד. אני מאוד אוהבת אותו, אנחנו אוהבים לראות סרטים, לצאת למסעדות ולפאבים, כמעט כל הזמן ביחד, כשאנחנו לא עסוקים בעבודה ובלימודים. יש לנו הרבה במשותף ותמיד מוצאים על מה לדבר והסקס שלנו מדהים.
לפני כמה ימים שאלתי אותו אם הוא רוצה להתחתן איתי- אני כל כך אוהבת אותו שהמילים פשוט יצאו מעצמם (עדיין לא מאמינה ששאלתי אותו)...הוא אמר שהוא לא ודע עדיין ושאני מלחיצה אותו.
סיפור רקע: חבר שלי גרוש בלי ילדים. הם היו יחד 10 שנים ובשנה האחרונה שלהם יחד הם היו נשואים וניסו להיכנס להריון. הם לא הצליחו וחבר שלי גילה שהוא כמעט לגמרי עקר(ספירת זרע נוטה לאפס) .
אני מאוד רוצה להתחתן איתו למרות הבעיה הזו מכיוון שאף פעם לא הייתה לי אהבה כזו חזקה למישהו וקשר כזה מדהים. אני יודעת שזה יהיה קשה ובטח אצטרך טיפולי פוריות או במקרה קיצוני תרומת זרע...אבל אני חשבתי על זה הרבה ולא אכפת לי מזה.
אתמול בלילה אחרי שהיה לנו עוד ערב מהנה וסקס באמת שאחד הטובים , התחלתי לבכות. הוא שאל מה קרה? (חשב שמשהו לא היה טוב בסקס) ואמרתי לו שזה לא קשור ( אלא להפך) שאני לא מבינה אותו, שהוא כמו חידה שאני לא יודעת מה הוא רוצה, לא יודעת מה הכוונות שלו לעתיד איתי ושאני אוהבת אותו ומקבלת אותו כפי שהוא. הוא אמר שהוא אוהב אותי ורוצה לגור איתי ואולי - (בהדגשה על אולי) להתחתן איתי. מה אני עושה לא בסדר? אני בת 31 עוד מעט 32 אני לא צעירה כל כך מבחינת להיכנס להריון, אין לי זמן וגם ההורים מלחיצים כי הם מאוד רוצים נכדים.
מצד אחד רוצה לתת לו ספייס ושמן לחשוב . מצד שני לא מבינה בכלל מה יש לו לחשוב אולי הוא לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו?
מה אתם הייתם עושים? נותנים ספייס? אני מרגישה רע כאילו מרגישה שאני צריכה להתרחק אבל לא באמת רוצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות