היי אני בן 24 מהמרכז לפני 4. שנים הכרתי את האקסית ממש אהבה ממבט ראשון ועוד עד מעל הראש
היינו עובדים ביחד אחרי חודש עבודה יצאנו קבוע אחרי חודשיים עברה לגור איתי בדירת שותפים אחרי חצי שנה עברנו לגור ביחד .
וואו איזו תקופה ...אינטנסיבית ומלאה חוויות ביחד שמחות ועצובות כאחד המון ריבים והמון אהבה גם כשצעקנו זה היה מכל הלב
אחרי שנה בדירה יחד היא נכנסה להריון לא מתוכנן
והחלייטה שהיא רוצה את התינוק ....
לקחתי אחריות ועמדתי מאחוריה ...התארסנו.
עזבנו את הדירה ועברנו לגור בדירה של המשפחה באיזור לא איזור ..בלי פרטיות ובלי החיים שלנו הפסקנו לצאת ולבזבז במטרה לחסוך לתינוק ...
והמצב התחיל ללחוץ...בסוף קיבלה החלטה להפיל...
הלך הילד ואיתו גם משהו בנינו הכל התדרדר ותוך חודשיים אחרי ההפלה התחלנו רוטינה של פרידות
שבוע כן שבוע לא ריבים ויכוחים דמעות כל פעם מחדש היינו מרסקים אחד את השניה עד שהיא כבר לא רצתה לחזור אלי ואני..נשברתי... שנה של ישיבה בבית שאחטות אני והגיטרה ...לילות שלמים לא נרדמתי לא החזקתי בעבודות התנתקתי מחברים בחורות צברתי חובות ...איבדתי את הביטחון העצמי והפכתי סתם עוד מספר בעולם....במהלך השנה הזאת התחלתי לכתוב עליה שירים וזה פשוט פרץ ממני ..
בלי ידע בלי כלום כתבתי כמות שנכנסת ל4 אלבומים . הלחנתי את השירים היום יש לי הרכב מוזיקלי וחזרות הופעות וכו'
הבעיה היא .
שהיא לא יוצאת לי מהראש מהלב אני מרגיש תחושת פספוס ענקית היא לרגע אחד הייתה כל העתיד שלי
כל החיים שלי ורגע אחרי בום חלאס כאילו לא היה ולא נברא
והשירים האלה שאני כותב ושר ומלחין ועושה חזרות פשוט משאירים אותי בתוך כל הבועה הזאת של האקסית
כל הזמן פשוט נון סטופ הכל איכשהו מתקשר אליה עם זה פאקינג סושי שהיא כל כל אהבה או פאנטה מגעילה שהיא הייתה שותה או כל בולנדינית אחרת שעוברת ברחוב פשוט עושה לי גלים של חום רק בי לשבריר שניה חשבתי שזאת היא ..או קיוויתי שזאת היא ...
אני שואל את עצמי תכלס....
אני אובססיבי או אוהב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות