אני שונאת את האופי שלי.
אני בן אדם טוב. טוב מידי. פראיירית. כולם דורכים עליי, כולל בעלי. חברות מנצלות אותי, ולוקח לי הרבה זמן לקלוט את זה. אני עושה הכל למען אחרים, אבל שאני צריכה עזרה אני לא מקבלת, ואני אחת שלא תנדנד לקבל עזרה. לא אוהבת להיות עלוקה. אנשים חושבים שאני חמודה ומצחיקה ויפה, אני רואה שהם נהנים בחברתי, אבל לפעמים אני חושבת לעצמי: "איך הם רוצים להיות איתי? אני בטח בן אדם טיפש". אומרים לי שאני ניראת טוב, אני מסתכלת בראי ורואה בחורה שמנה.
הילדה שלי כולה בת 8 מוציאה אותי מהכלים ואני בוכה על זה שעות, דופקת את הראש בקיר (פיסית), מגיעה למצבים של קריזה ודיכאון. קיבלתי פעם כדורים אבל הפסקתי לקחת, פשוט כי שכחתי, וגם לא ראיתי הבדל גדול. גם לא שהעלו לי את המינון.
כל דבר פוגע בי, חודר אליי, הורס אותי. כל מילה עושה לי רע, אני יכולה לבכות שעות על שטויות. אין לי שקט, תמיד אני מוטרדת, עצובה. בחוץ אני משדרת שטוב לי, בבית אני נכנסת למצבי רוח קשים מאד. הבת שלי, לדוגמה, אמרה לי: "את תמיד קונה לי מתנות שאני לא אוהבת, דברים לחדר או צעצועים קטנים, מה את רוצה שאני אעשה עם זה? תיקני לי מתנות שוות, כמו משחקי וידאו". נשבעת לכם, בכיתי על זה. היא העליבה אותי. אמרתי לה לפני זה שקניתי לה לחדר משהו מקסים, ושביומולדת היא תקבל את זה, וככה היא אומרת לי: "מתנות לא שוות את קונה לי". הלכתי לחדר ובכיתי. נעלבתי. לא בא לי לתת לה את המתנה. כמו ילדה אני, נעלבת מכל דבר ובוכה מכל דבר.
מה לעשות? האם זה בר שינוי או אופי חרא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025