הכרנו לפני 4 חודשים, נפגשנו בממוצע פעמיים בשבוע... אומר לי שהוא אוהב אותי אך מרגישה שאינו כנה עם עצמו. אני הזוגיות הראשונה שלו והוא בן אדם מקסים! אבל אני מרגישה שהוא לא פנוי אלי, לא זמין. בכל זמן שאנחנו לא מתראים, אנחנו מתכתבים כל יום בערך באותה שעה כשמסיים לעבוד. חוץ מזה~ כלום. בפגישות שלנו אנחנו בעננים ומרגישים שיכול להיות לנו עתיד טוב יחד, אבל אחרי הפגישה עובר יום שלם ואני מרוחקת מאוד. הוא מוזיקאי שעובד מהבית ולא יכול להיות מוסח. הוא אומר שהוא מתגעגע כשאנחנו לא מתראים 3 ימים, אבל אפילו לא מתבאס כשקורה שמבטלים.
אני בעיקר מרגישה לבד בקשר, אבל התאהבתי בו ולא יכולה לחשוב על להיפרד. נפרדנו לכמה ימים וחזרנו לקשר כשהבנתי שקשה לי לוותר עליו.
אבל אני מוצאת את עצמי שוב ושוב לבד. דיברנו על הכל...הוא מאוד נחוש להבין ולתקן ואומר שאוהב! אבל בסופו של דבר, מוצאת את עצמי לבד כל יום מחדש...
וכשמתכתבים (אפילו לא משוחחים בטלפון) ההתכתבות היא סתמית, קצרה, ומרוחקת.
מרגישה שהוא כן משתדל, מנסה להתניע, מנסה להצחיק... כדי שלא אברח לו שוב.
אני לא בן אדם חונק, אבל אני כן צריכה את המינימום. אני טועה? אין לי מדד לקשר בריא או ניסיון...
מוצאת את עצמי מדברת עם ידידים אל תוך הלילה... שמתייחסים אלי...ומתעניינים בי... אבל חושבת רק עליו ורוצה רק אותו
להיפרד ולהתגבר?
עצוב לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות