שלום.
את יום ההולדת השמונה עשרה שלי לפני כחודש לא חגגתי. פחדתי ונמנעתי אפילו מליזום, לא הרגשתי אפילו בנוח להגיד לחברות ״היי, יש לי יום הולדת עוד מעט״.
מן פחד קטן ופנימי שאף אחד לא יזרום, לא יבוא. ואני השתוקקתי לצאת.
לא תכננתי שום דבר גדול כי בתוך תוכי, אני לא מרגישה שיש לי מה לחגוג.
שום הישגים, שום הצלחות. שום מימוש עצמי.
אחרי טיפול רגשי עם פסיכולוגית ואימון אישי הכל נותר אותו הדבר למרות הכל.
לא התקבלתי לשום מקום בצבא, למרות היכולות הגבוהות שלי סיימתי עם בגרות מלאה בלחץ, ואני לא מתקבלת לאף עבודה.
עד שסוף סוף יצאתי עם מישהו לאחר תקופה של סימנים ונכונות של שנינו, גיליתי שאין לו אליי שום רגש ולכן לא ראה למה להתמסר רק אליי, כל היום היה יושב באינסטגרם ומסתכל ומיירר על אחרות. עכשיו אני לא מאמינה לאף מילה שלו כשאמר לי כמה אני יפה, הוא ראה אותי במצבים הכי רגישים שלי וגרם לי לביטחון, אך עכשיו הוריד אותו.
חתכתי ממנו בצורה מכבדת ובוגרת עקב המון נורות אזהרה אדומות ועכשיו הדימוי העצמי שלי נמוך אפילו יותר משהיה.
אני פרפקציוניסטית ולמרות שניסיתי לעודד את עצמי עם מחשבות חיוביות מאז ומתמיד על כמה אני נראית מדהים בלי שיפוצים, אפקטים ומסכות- עדיין לא שלמה עם מה שאני רואה בתמונות, בעיקר לאחר הפרידה הזאת.
האף שלי תמיד הפריע לי, למרות שהוא לא נשרי או נורא. אך יש לי המון עקרונות שעוצרים אותי מלחשוב אפילו על ניתוח.
אני אבודה, מבולבלת. לא יודעת מה אני רוצה לעשות בצבא, בחיים, איבדתי את הדרכים. את הביטחון המועט שהיה לי.
כבר שנים שאין בי שום להט, מוטיבציה.
אני מאוד משתדלת וכן מגיעה לשינוי ותפנית, אבל תמיד יש לי מן ירידה במצב הרוח פתאום לתקופה, ואז שוב מתייצב וחוזר חלילה. מן דפוסים של מאניה דפרסיה.
בנוסף, אני לא יכולה להפסיק לחטט בעור, לגרד ואני עושה את זה כל היום. אני לא מסוגלת להפסיק, וגם לא מסוגלת להפסיק לראות את הדברים יוצאים מהעור שלי- לא משנה כמ פצעתי.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025