היי, אני בת 24 רווקה גרה עם ההורים ואחי הקטן ממני בשנה. כרגע בזוגיות ומתכננת בקרוב לעבור לגור עם בן זוגי בחודשים הקרובים. כרגע, בעקבות המצב אמי אינה עובדת (חל"ת) ולכן מרבית שעות היום היא מבלה מול החדשות ובוכה על מר גורלנו. היא פשוט לא מפסיקה לראות חדשות, לעדכן בקבוצה של המשפחה על ההנחיות החדשות, מספר החולים ועוד ועוד חוקים שצריך לקיים. בנוסף, היא ממש ממש לחוצה מזה ולא מפסיקה להיות בחרדות סביב הקורונה. אבי אמנם עובד, אך כשהוא חוזר מהעבודה הוא חובר אליה והם רואים חדשות ומשרים אווירה של לחץ מטורף בבית. אני ואחי (שגם גר בבית) כבר מתקשים להתמודד עם זה. הם פשוט לא מפסיקים לדבר על זה, להילחץ, להלחיץ אותנו. כל שיעול וכל אפצ'י שואלים מה קרה מליון פעם ואם אני חולה ואם יש חום וכו' וכו'. לא נרגעים. הסברתי להם מספר פעמים שהלחץ הזה לא בריא להם יותר מהקורונה!! החרדות והלחצים רק פוגעים בבריאות! יש לציין ששניהם באזור גיל 50. זה הגיע למצב שהם תוקפים אותי בלי סוף שאני רוצה להיפגש עם בן זוגי (בבית כמובן) ונלחמים איתי על כך. לאחר שנפגשתי עם בן זוגי, הם רבו איתי וכעת אינם מדברים איתי. אני מודעת לחשיבות של הנחיות משרד הבריאות ומשתדלת מאוד לפעול על פי הן, אפילו הייתי בבידוד שבוע ולא יצאתי מחדרי. כעת לאחר הבידוד כמובן שלא אצא להתקהל, אבל לראות את בן זוגי זה לגיטימי בעיניי. בעיניהם זה מעשה חמור מאוד והם מתנגדים בתוקף. קצת מתיש שהם מתערבים בחיי בלי סוף ולא מבינים שאני אדם בוגר עם החלטות משלו. עדיין חושבים שאני ילדה בת 4 ושהם יכולים להחליט עבורי. זה מתבטא גם בעוד מצבים רבים בחיי. איך מתמודדים עם הלחץ הבלתי נסבל הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות