שלום לכולם .
אני בן 21 , לומד באוניברסיטה ראיית חשבון ואוטוטו מסיים שנה 2 [הזמן פשוט טס רק לפני רגע הייתי בתיכון ועשיתי פסיכומטרי ... ] .
יש לי בעיה שממש ממש מטרידה אותי והיא שמעולם לא הייתי עם בחורה - ממש כלום !
עכשיו אספר מעט על עצמי -
בן 21 לומד באוניברסיטה , גר עם שותפים מאז שאני בן 19 [כשהתחלתי ללמוד ] ודי עצמאי באופי שלי , עבדתי מאוד קשה כדי לאפשר לעצמי את זה וגם קיבלתי המון מלגות [פסיכומטרי ובגרויות מאוד גבוהים , היו גם ציונים גבוהים מאוד במבחנים בצבא אבל לא גייסו אותי למרות שרציתי עתודה בגלל בעיה רפואית ] , ככה שמבחינה מימונית לתואר אני מסודר .
יש לי לא מעט תחומי עניין [קורא ספרים - בעבר - היסטוריה , גאוגרפיה וגאופוליטיקה , דובר 4 שפות ... ובשנתיים האחרונות תחום הפיננסים מאוד חזק אצלי - בעיקר השקעות בבורסה , נדל"ן וביטקוין מאוד מושך אותי , אני כבר סוחר כרגע עם סכומים קטנים ויש לי לא מעט ידע , בבית ספר תמיד כשלא ידעו תשובה לשאלות מסויימות היו אומרים "X בטוח יודע!" [הכוונה אליי ] , אני גם מתאמן ויש לי גוף שרירי והייתי בעבר בנבחרת ישראל לנוער וטסתי לא מעט לחו"ל והייתי מתאמן בווינגייט כל סוף שבוע במחנה אימונים ] .
אין לי יותר מדי חברים ... [ בגלל שרובם לעגו לי ולא כיבדו אותי חתכתי איתם את הקשר בסוף התיכון ] אלו שיש מאוד קרובים וטובים [משהו כמו 5-6 בעיר שבה ההורים גרים שאותם אני רואה כשאני קופץ לביקור אחת לשבועיים או חודש תלוי בעומס ] .
ועוד מס' דומה של מכרים איתם אני בקשר , באוניברסיטה יש לי רק חבר 1 שהכרתי במכון כושר שם שהוא בגילי אבל לומד מקצוע אחר אז בקושי מתראים , אין לי חברים בתואר , יש לי 2 ידידות טובות בלימודים [ אבל גם גדולות ממני ב3 שנים וגם נשואות או לקראת נישואים ] ועוד 2 ידידות פחות קרובות [ כי אני בקושי רואה אותן אז זה רק ווצאפ בדרך כלל ] באותו מצב בדיוק ...
הולך לי קשה מאוד בלימודים ואפילו יש לי קורס שנכשלתי אבל לא מתלונן ... בחרתי במקצוע שידעתי מראש שאני לא הכי חזק בו בגלל שחשובים לי מאוד הסטטוס , המעמד הכלכלי והחברתי והאוריינות הפיננסית , ורואה חשבון זה חתיכת סטטוס ... ואפילו שאני לא הכי חזק [למרות שיש לי חשיבה טובה למספרים] ואין לי רקע אני משתדל לקרוא המון ולהרחיב את הידע שלי כמה שאני רק יכול , אני מאוד מחושב מבחינה כלכלית ויש לי כבר מציאות עתידית בראש שאני רוצה לחיות אותה ותכניות להגשים ולבצע , אנשים בתואר ואפילו מרצים חושבים שאני אחד התותחים בתואר ... [ למרות שזה לא נכון ... ידידות שלי גם יודעות את זה אבל משום מה חושבות שאני איזה גאון ... אפילו מרצה שבכלל לא מכיר אותי שאל אותי אחרי מבחן "איך זה שמבין כולם דווקא אתה נפלת בשאלה הזאת ?] וזה כנראה בגלל שמבחוץ אני נראה אולטרא רציני וסמכותי [גם ההורים שלי וגם חברים שלי ואחותי אומרים לי את זה , ואני יודע שאני משדר המון רצינות כי תמיד נותנים לי 7-8 שנים מעל לגיל האמיתי שלי] .
כעיקרון כביכול לא חסר לי כלום ...
אבל ממש חסרה לי בת זוג , מגע של בחורה ...
פשוט לא הולך לי עם נשים , אני לא יודע למה .
אני מאוד מקפיד על הלבוש וההיגיינה שלי , אומרים לי שאני מתלבש סבבה לגמרי [אבל חושב להשתדרג לחולצות מכופתרות ומוקסינים כדי באמת לדפוק הופעה ... ] , אני מתאמן , אני מחשיב עצמי כאינטיליגנט סך הכל ואני יודע שאני בחור רציני [מה שמוזר כי נשים תמיד רוצות גבר רציני אבל נמשכות לערסים ומניאקים ... ] .
אני חושב שזה בגלל המראה החיצוני שלי [ יש לי צליעה מולדת ועברתי המון ניתוחים ואין מה לעשות עם זה , זה מה יש ... ] וזה גורם לי לחוסר ביטחון מטורף [ אני הולך רק עם מכנסיים ארוכים בגלל צלקות ובגלל הצליעה ואני שונא שמסתכלים על זה או מעירים לי וזה ממש מפריע לי , לאנשים ובמיוחד לרוב מוחלט של הישראלים יש נטייה מוגזמת לחוסר טאקט ואני שונא את זה ... ] אף פעם לא היה לי ביטחון עצמי לא משנה כמה ניסיתי להיות הגרסה הכי טובה של עצמי ... [ ביסודי ובחטיבה למשל סבלתי מבריונות קשה הייתי חוטף מכות בכל הפסקה וסבלתי מחרם עד שבכיתה ט' התחלתי להתאמן ולהחזיר ואז כשהחטפתי להם מכות אז עזבו אותי בשקט ... מורים לא עזרו כי גם כשעברתי כיתה הסיפור היה חוזר על עצמו אז המורים היו אובדי עצות והאשימו אותי שאני חסר כישורים חברתיים ] , אני זוכר איך בטקסים שהיו בנים ובנות ביחד בנות לא רצו להביא לי אפילו יד , נכון שזה טפשי אבל עד היום אני מרגיש מצורע ושאף אחת לא רוצה אותי ... אפילו עד היום לא הייתה לי מישהי .
ניסיתי לצאת עם חברים למועדונים ומסיבות הבעיה היא שהם לא זורמים כי כל החבורה שלנו טיפוסים של בית ... [ כולל אני , אני מנסה בכוח לצאת רק בגלל שאני רוצה להכיר סוף סוף בת זוג , זה מציק לי כבר 5-6 שנים ופשוט מתסכל... ] , מרגיש כאילו אף אחת בחיים לא תרצה אותי .
דיברתי עם המשפחה שלי ... סבתא שלי אמרה שתהיה לי מישהי רק אם יהיה לי הרבה כסף , בגלל שאף אחת לא רוצה נכה ... [ זה לא שהנכות שלי חזקה , אני מתפקד ועושה הכל לבד ואפילו פעיל מאוד ספורטיבית... בסך הכל צליעה ] אבל זו טענתה , ושכרגע עד שאני אהיה בעל אמצעים אין טעם שאתרכז בבחורות כי פשוט לא ירצו אותי ... אני פשוט חסר ערך לטעמן לפי דבריה ...
אמא שלי אומרת שזה בגלל שבנות בגיל הזה הן שטחיות ולא בוגרות ורציניות ... היא אומרת שרק מגיל 25 יתחיל ללכת לי ... [ כן עד אז ישארו לי השאריות שאף אחד לא רוצה ... ואהיה בתול נשיקה ... אני יודע שלבחורות מפריע שלגבר אין ניסיון וזה עוד יותר מלחיץ אותי ] .
ואבא שלי פשוט לא מבין אותי ... תמיד הלך לו טוב עם נשים [ אפילו כשהייתי קטן המורה שלי למוזיקה שהייתה צעירה ונראתה ממש טוב עשתה לו עיניים ונדלקה עליו ... וגם שיננית שלי ... ואלו עוד רק המקרים שהייתי לידו וראיתי במו עיניי , והוא פשוט נפנף אותן ] , עכשיו זה לא שהוא צ'ארמר או כריזמטי , אין לו הרבה כסף והוא בגובה ממוצע ... הוא כן היה שרירי אבל לא היה שרירי יותר ממה שאני עכשיו , והוא ממש לא הטיפוס היוזם או הדומיננטי [ טיפוס שקט בעיקרון ] , בהתחלה הוא היה מדבר איתי על זה אבל די מהר נמאס לו והוא כועס עליי אם אני מנסה להתייעץ איתו על זה .
לכל החברים שלי יש בנות זוג וזה ממש מתסכל אותי שרק לי אין , אני מרגיש כבר לא קשור לכלום כי לא רוצים להזמין אותי כבר כי זה לא במקום להזמין את כולם כשכולם בזוגות ורק אני לבד ... הסכימו לשדך לי רק פעם אחת אבל היא פשוט נראתה זוועה [ההפך הגמור בדיוק מהטעם שלי ] וגם באופי הייתה כל כך וולגרית וגסה בצורת הדיבור שלה שזה כבר נורא הגעיל אותי [ אני מעדיף בחורות אינטיליגנטיות ומאוד עדינות ושקטות ] .
בתיכון מישהו אמר לי שהוא חושב שאני אף פעם לא אמצא מישהי ... ומישהו אחר בסיטואציה אחרת "חבר" [שמאז כבר הספקתי להעיף אותו מהחיים שלי ] זרק הערה שלדעתו אני נראה 3/10 ואמר ש "הוא עוד נותן לי 3 רק בגלל השרירים שלי ושבלי זה הייתי כנראה מקבל 1 " [ באופן כללי רוב הזמן לא הייתי מקבל תגובות אוהדות מהסביבה , היו מקרים שאמרו לי שאני חכם או שרירי אבל תמיד איכשהו רוב הסביבה שלי לא אהבה אותי והרגשתי את זה תמיד מאוד חזק ... ] .
עכשיו הקטע הוא שאני מפחד שאשאר לבד כל החיים שלי , בעתיד שידוך לא יהיה אפשרי כי להורים שלי אין חברים בכלל [ עלו לארץ , קשיים בשפה ... אופי מופנם של שניהם ... אני בבית נחשב להכי מוחצן וגם אני לא באמת מוחצן , הם פשוט לא היו צריכים לדאוג לזוגיות כי שניהם נראים טוב ואפילו היום נראים צעירים לגילם ] , המשפחה המורחבת שלי בעייתית ואני לא סומך עליהם , לאחותי יש בן זוג אבל היא בחורה ונראית טוב ומתחילים איתה הרבה [גם מסיפורים שהיא מספרת לי ] אז אי אפשר להשוות .
הבעיה שלי שאני לא צ'ארמר וכריזמטי ואף פעם לא היה לי ביטחון עצמי אמיתי [שלא קשור לזה שיש לי "שרירים" או "ידע כללי רב" , קראתי ספרים ומאמרים בנושא וניסיתי טיפים אבל לא עזר ] , לכל החברים שלי יש כבר והיו מס' מערכות יחסים ואני עדיין בתול שמחכה לפירורים ופשוט נמאס לי מהמצב הזה ... אין לי מישהו שזורם איתי ליציאות [ ובאופן כללי אני די עמוס בלי הרבה זמן פנוי אז עד שיש לי זמן מסרבים לצאת ] ואני מבין אותם כי להם יש בנות זוג אז מה אכפת להם [ניסו להביא טיפים אבל נראה כאילו בחורות מתעלמות מהקיום שלי ... כאילו אני לא קיים ] , אני מסתכל ורואה שמלא גברים מסביבי גם אם לא חכמים או מצחיקים או גבוהים או שריריים - כולם מוצאים זוגיות חוץ ממני .
ידידה שלי שכבר נשואה [ לא דיברתי איתה על הנושא הזה למרות שהיא יודעת שזה מפריע לי ] אמרה לי כמה פעמים שיש לי בעיה ממש חמורה בביטחון העצמי [משהו שהיה קשור ללימודים ולא לבחורות כשדיברנו ] , ואמרה לי פעם אחת "אני מכירה אותך , אתה מאוד חכם ויש לך המון שכל , תתחיל כבר להאמין בעצמך , אני גם הייתי בדיוק כמוך בדיוק בגיל שלך , אתה חייב לעבוד על הביטחון העצמי שלך כי זה ההבדל בין אדם שמצליח לאחד שלא" .
ותכלס אני יודע שזו בעיה אצלי [ ודיברתי עם חברשקרוב אליי ומכיר אותי שנים באמת חבר טוב שעזר לי מלא בעבר והיה איתי ברגעים קשים , והוא אמר לי שידוע כבר שיש לי ביטחון עצמי מאוד נמוך ] , פשוט לא חשבתי שזה נראה כל כך חזק ... [ גם לא ידעתי שזה משהו שאני משדר , אחרי שידידה שלי אמרה לי עשיתי עם עצמי חשבון נפש והבנתי שזה ממש נכון ] , היא גם הבחורה הכי אינטילגנטית שפגשתי אז אני די מאמין שזה נכון מה שהיא אמרה ...
ואני זוכר שזה השפיע עליי מאוד בעבודות שעבדתי תוך כדי התיכון ובתקופה שלפני האוניברסיטה שהיה לי קשה מאוד להחזיק בכל עבודה שהייתי בה ... ואני מפחד שזה יפגע בי גם בהמשך , הקטע שאני פשוט לא יודע איך לשפר את זה ...
לא זכורה לי אף תקופה שבאמת אהבתי את עצמי אפילו שהיו לי לא מעט השגים עם כל הקשיים שהיו לי ועם כל הדעות הקדומות שהיו לסביבה שלי עליי בגלל הנכות ...
פשוט ממש נמאס לי מהמצב , אני כבר רציתי לתלות את עצמי כמה פעמים בעבר בגלל זה ... אני מרגיש כמו ילד בן 12 ולא כמו גבר באמת ... פשוט הרגשה של פח אשפה מהלך ושלאף אחד לא אכפת ממני , פאקינג עשיתי מעשה נואש והלכתי לאיזה כמה מפגשים אצל פסיכולוגית [שאני חושב שגבר שהולך לפסיכולוג הוא קוקסי*ל ולא גבר אמיתי ... ] שגם לא עזרה לי ואמרה שאני סתם מתלונן .
איך אני יכול להרגיש כמו גבר אם אין לי בת זוג ? [זה כמו שבחורה לא תוכל להרגיש מושכת אם אף אחד לא מתחיל איתה וכולם נרתעים ממנה ... ] .
הקטע הוא שאני ממש לא אחד כזה נואש שרודף אחרי בחורות ["רודף שמלות" מה שנקרא...], הפוך אני תמיד משתדל להיות רציני ולא לעשות שטויות .
ולא - אני לא רוצה עצות בסגנון - "תצא עם נכה !" [אני לא רוצה מישהי שתזכיר לי את הילדות והנעורים הבעיתיים שהיו לי וכל הניתוחים והשיקומים שהיו , רוצה להתנתק מזה ולהתרחק מזה כמה שאפשר ... ההורים שלי רצו שאהיה רופא ופסלתי את זה כי קשה לי לראות אנשים שצריכים עזרה בגלל כל הטיפולים שעברתי בילדות ואין לי סבלנות לזה ].
אני יודע שזה היה יותר מדי ארוך פשוט אני כבר אובד עצות , מי שיקרא ויענה באמת תודה ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות