כמו שרשמתי בכותרת למעלה אני חייל משוחרר השתחררתי לא מזמן לפני חצי שנה
ב26.11.2019 לאחר מכן חיפשתי עבודה במשך חודש ממש קצת מצאתי עבודה זמנית
במפעל לייצור דגני בוקר נכנסתי לשם לתוך פרויקט זמני של 3 חודשים בלבד לאחר מכן
היה לי שימוע לפני פיטורים מה שהבנתי שחייב לעשות את זה לכל אחד שאמרו לו את זה
בכל מקרה בכל התקופה הזאת אני הייתי עובד ממש טוב עשיתי בעיקר המון כפולות של
12 שעות מידי פעם ביום לפעמים 8שעות ואז היו אומרים לי תישאר אמרתי להם אין בעיה
אני יודע מראש שהשארתי רושם ממש טוב עבור המפעל כי ביום האחרון של העבודה
המנהל של הפרויקט ביקש שאכנס לחדר אני ועוד מישהו הוא נתן לשתינו את המכתב והוא ביקש מהבחור השני לצאת ואמר לי שהייתי עובד ממש טוב וחבל לו שאני לא נשאר
אבל הוא אמר לי שאני מופיע במערכת של המפעל ושעם הם יצטרכו עובדים כי כרגע הם
לא ממש צריכים הם ייצרו איתי קשר טלפוני אמרתי לו טוב אין בעיה שמחתי לעבוד כאן
ממש נהניתי מהעבודה ומהכול לחצנו ידיים ודרכנו נפרדו לשלום לאחר מכן ישבתי בבית
לפחות 3-4 ימים חיפשתי עבודה ואני רוצה לציין שמצאתי עבודה ממש מהר חשבתי זה
יהיה מלא זמן אבל לא שמחתי שטעיתי לאחר מכן המעסיק יצר איתי קשר טלפוני ורצה
שנקבע תאריך לראיון עבודה ותוך כדי הוא בדק מה השעות של מסגרת שעות של
ההסעות כדי לתאם איתי שעה מסוימת לאחר מכן אמר לי שהוא יחזור לי עד יום
עבר שבוע דיברתי אתו בהודעות שאלתי אותו עם הוא עדיין צריך עובדים כי דיברנו
על העבודה הוא אמר לי שהוא כן צריך עובדים אבל כרגע מנהל המפעל לא מאשר לו
לקלוט עובדים בגלל שהתחיל המצב של הקורונה ואז התחילו את כל הסגר הכללי של
פסח ועצמאות וסגרו מלא מקומות עבודה וככה יצא שישבתי בבית חודשים-שלושה
לאחר מכן היה חזרה לשגרה חיכיתי רק לדבר הזה בשביל לחפש מקומות עבודה
לא ממש מצאתי משהו בגלל כל המצב שמעתי שהרבה בתי עסק ממש קרסו והגיעו
למצב שהם לא יחזרו לעבוד אפילו והבנתי שהמצב ממש חמור אבל המשכתי לחפש
הגשתי להמון מקומות עבודה ואף אחד מהם לא חזרו אליי ניסיתי לשלוח אפילו מחוץ
לעיר שלי אולי יקרה נס ושום דבר לא קרה וככה יצא שאני עכשיו עדיין ללא מסגרת
עבודה בכלל והתייאשתי כבר באמת וגם ככה איפה שאני גר אין פה בכלל מקומות
עבודה נשבע לכם כל מי שגר איפה שאני גר הוא לא עובד בתוך הוא עובד מחוץ לעיר
ואני כבר לא יודע מה לעשות יש לי חיסכון של עד 31 אלף שקל רציתי להמשיך לחסוך
התחלתי את המועדפת שלי במפעל שסיפרתי לכם עליו בתחילת הסיפור עבדתי שם
רק מתאריך 1.1.2020 עד 1.3.2020 שזה חודשיים נשארו לי רק 4 חודשים בלבד
אבל אני לא בלחץ לגביי זה גם ככה איך שאני אקבל את מענק הפיקדון אני אכניס
הכול לחיסכון שלי אבל אני חייב מסגרת עבודה בשבילי כי אני כבר מתחיל לאבד את
השפיות לשבת בבית בלי מטרה חשבתי על לימודים במכינה קדם אקדמית כי אין לי
בכלל תעודת בגרות צריך להתחיל הכול מההתחלה וזה תהליך ממש ארוך עד שנתיים
ומכינה קדם אקדמית זה שנה פלוס מינוס חשבתי אולי להתחיל את זה בשנה הבאה
כי גם ככה המצב על הפנים אני מרגיש חרא אין לי שקל יש לי רק 300 שקלים בכרטיס
האשראי אבל זה לא מה שישבור אותי כי כסף עדיין יש לי אני יכול להוציא מתי שבאלי
נמאס לי לגור איפה שאני גר אין פה כלום ושום דבר רק אנשים מבוגרים בקושי יש פה
אנשים בגילאים צעירים כולם פה מבוגרים פלוס מינוס אין פה עתיד לכלום אין פה תעסוקה אין פה מקומות לימודים אין פה עידוד לכלום ראש העיר פה לא עושה פה
הרבה בכלל זאת עיר מאוד עצובה ברוב שאר היום אני לא עושה כלום רק בערב אני
אוהב לרוץ לעשות פעילות ספורטיבית וגם שאני יוצא לבחוץ אין כמעט אנשים אולי
10-11 זהו אני מרגיש ממש בדיכאון כבר אין לי שמחת חיים אפילו בקושי אני מדבר
עם ההורים שלי במשך השבוע אולי מדי פעם עם אימא שלי עם אבא שלי אני בקושי מדבר אני מרגיש שאין לי כבר מה לחפש או למצוא היכן שאני נמצא אבל אין לי עזרה
כלכלית או משהו מצטער על החפירה אני אשמח לקבל עצות
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות