אני בחורה צעירה בת 22, השתחררתי מהצבא על התמודדות עם מצב נפשי, ובן זוג שלי(מאורסים וביחד 3 וחצי שנים)הכיר אותי קצת לפני שהתחלתי להתמודד , הוא קיבלה אותי כמו שאני ואת המצב, המצב הביא אותי להתקשות לעבוד בעבודות באופן ממושך ולכן נוצר מצב שעד עכשיו אני לא עבדתי רוב הזמן ואני תלויה בו מבחינה כספית, המצב הזה לא נוח לי וטוב לי אך הוא קיים ואני מודעת אליו, מאידך הוא גר בבית שלי עם ההורים שלי ואיתי ואני גם תמיד דואגת לבשל לו, לנקות וכו', לייעץ ולתמוך בו בכל מה שצריך.
מההתחלה ההורים שלו והמשפחה שלו לא כלכך קיבלו אותי והרגיש לי שהם " שתלטנים", גם אחותו וגם אמא שלו לא פעם אחת קראו לי זונה שרמוטה שאני שטן ויעשה לו רק רע בחיים או התנהגו בצורה לא מכבדת או מזלזלת כלפיי, בנוסף לא מזמן התארחנו בארוחה משפחתית אצלהם והאבא אמר לו מול הפנים שלו שאיתי אין לו עתיד ושיחזור הביתה.
אני כמובן מאוד נפגעתי והרגשתי לקצה היכולת שלי להכיל את ההתנהגות שלהם כלפיי, אני תמיד נחמדה אליהם מביאה אוכל עושה עוגות בימי הולדת מכבדת והכל כמה שאפשר ומאופקת אבל גם לי יש גבולות.
מה אתם הייתם עושים במקומי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות