אני לא מבינה את ההורים שלי

אני אוהבת את ההורים שלי באמת אבל לפעמים זה קצת קשה הם לא מרביצים לי או מתעללים בי אבל לפעמים ממש קשה לי איתם אני לא למדתי טוב הרבה זמן ועכשיו אמא שלי ממש עצבנית עליי
ויש לי חוברת לסיים עד סוף החופש
והיא כל פעם מלחיצה אותי על זה אני רק שואלת אותה משהו היא מלחיצה אותי על זה ובסוף קורה שלא אמרתי כלום והיא מכניסה אותי להתקך חדרה כי אני עולה לבית ספר חדש ואני צריכה להצליח כדי להיות בהקבצה טובה והיא כל הזמן מורידה לי קוראת לי מטומטמת אומרת שאין לי שרירים במוח היום כבר ממש יצאתי עלייה ואני בעונש אבל מכל הזמן הזה מה שהכי הפריע לי שזה היום היא הסבירה לי שאם אני לא מצליחה בבית ספר אני כלום בשבילה
ואני לא יודעת מה אני עושה כי ממש רציתי ללמוד אבל היא הורידה לי את כל החשק ורק הראתה כמה אני לא אצליח ועם זה שיצאתי עלייה כל התלונות אליי מסבתא מאבא מאמא אין לי כלום חוץ מגוגל חוץ מזה כלום אפילו לצאת החוצה אני לא יכולה ויותר מזה סיפרתי לה שאני רוצה למות אז לקחו את זה ממש אבל ממש קשה כאילו אני לא ככה כל הזמן
אבל אני פשוט אף פעם לא מספרת ושלא נשבר על סבתא שלי איך שהיא התנהגה אליי היא כמעט הרביצה לי שלא נדבר על זה שהיא האישה שכל הילדות אמרה לי כמה אני שמנה ומכוערת
וחושבת שאני לא זוכרת את זה
אבל היא עדיין סבתא וזה בסדר אבל אבא שלי הוא לא באיומים ולנסות להלחיץ אותי אבל הוא לא נותן לי כלום עד יום ראשון והבית ספר מתחיל בשני!!!!!!
אין לי כלום גם לא קנו לי כלום לבית ספר ורק מספרים לי כמה אני אהיה עם ערסים ועם גרועים
כי אומרים שאני גרועה למרות שכל פעם שאני מספרת למישהו אמא שלי מכחישה ולא מסכימה להשמיע את השיחות אני באמת צריכה לגרום להם לחשוב שזה שאמרתי שאני רוצה ....
אבל אני באמת לא אפגע בעצמי אני מבטיחה סתם בא לי לפעמים להעלם ממש או שאמא שלי תעלם כי היא מפעילה עליי לחץ שלא צריך ואז מאשימה אותי ואגב אני בת 12 לא 13 זה פשוט לא נותן לי לרשום את זה אבל בקיצור אני שונאת את אמא שלי וכולם אומרים שהיא הכי טובה שיש אבל כל המחשבות האלה בגללה אבל היא לא פוגעת בי פיזית וזה לא משהו שאני יכולה להשוות באמת למישהו פשוט ממש ממש קשה לי וכשאני מנסה לדבר איתה היא הופכת הכל אליי אז שאחרי זה לא תלך לבן זוג המעפן שלה להתבכיין עליי אחרי שהיא מקללת אותי בלי סוף
איך גורמים לה להבין מה היא גורמת לי להרגיש אם לדבר איתי היא לא מוכנה וזה באמת נשמע שאני סתם מתבכיינת אבל באמת שזה קשה במיוחד עם החרדות שאני מקבלת וכל התרופות ריכוז שאני לוקחת וההפרעות אכילה שלי