הבעיה שלי מתחילה מגיל מאוד צעיר שהבנות בכיתה עשו עלי חרם והבנתי שאני לא מהקולים .מהר מאוד נהייתי עוף מוזר אבל עדיין היו לי חברים . בתיכון היה לי קוביות בשיניים ואקנה ומראה שלומפרי אז לא השתלבתי ולא מצאתי את עצמי בשום מקום ומלבד חבר אחד שרכשתי החברים הקודמים הפנו לי את הגב ונטשו אותי . חשבתי להתאבד וקיבלתי פטור מהצבא בגלל נטיות אובדניות .המשכתי לנסות ודווקא נהייתי טוב בלהכיר אנשים אבל תמיד אמרתי משהו חסר טקט או לא במקום בטעות .כל הבחורות כמעט שיצאתי איתם נפנפו אותי ממש מהר וכאדם רגיש סבלתי מאוד . לפני שנה הכרתי מישהי והתקרבנו והרגשתי שיש לי קשר אמיתי עם בן אדם ונהיינו חברים אבל לפני כמה חודשים היא נפרדה ממני ומאז אני שוקע שוב בדכאון ובבדידות . אני לא מרגיש שנשאר לי אף אחד . החברים מהתיכון נעלמו , הקשר עם ההורים כבר לא קרוב כמו פעם ולא נשאר לי חברים או אנשים קרובים. לא בא לי להתאבד אבל כל לילה אני לא מסוגל להרדם מרוב שאני מרגיש בודד .אפילו שהתחלתי ללמוד אני לא מרגיש שאני משתלב ויוצר מזה אני מרגיש ששכחתי איך ליצור חברויות עם אנשים וזה מלחיץ ומתסכל אותי נורא . באמת שאין לי מושג מה לעשות . עשיתי אבחון שהראה שלא רק שאין לי אספגר אלא יש לי אינטלגנציה חברתית גבוה ויכולת גבוה לנתח סיטואציות חברתיות .מה הטעם בחיים אם לנצח אני אשאר בודד כל כך ? איך אפשר להמשיך ככה שכל הזמן נוטשים אותך שקשה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025